ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


"וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ד' הוּא הַקָּדוֹשׁ"

הרב אלישע וישליצקי

שיחות הרב אלישע וישליצקי שליט"א לפרשת השבוע
"וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ד' הוּא הַקָּדוֹשׁ"
שיחה לפרשת קרח התשע"ח

בצלם א-לוהים ברא אותו
בפרשה שנקרא השבת יש בירור נוקב בכל הקשור להנהגת עם ישראל במדבר, אך גם לדורות. שהרי טענת קרח מהווה בסיס למחשבת השוויון כיום, "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ד' ". נכון ואמת הדבר, "בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", סגולתן של ישראל אכן משייכת את כולם לתורה, "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב ".
אך עם זאת, מושג הקדושה, ודאי כפי שהוא מתברר והולך בספר במדבר, דורש עמל. אם אני סומך על שוויון חיצוני, על קדושה חיצונית, וחושב שבהבל פי או במחשבת לבי השטחית, אני כבר 'מסודר' ואין צורך בעמל, בהתמודדות, אני טועה טעות מרה.
הרב קוק משייך את הטעות הזאת גם לעולם הנוצרי וגם, בעבר הרחוק, לעולמו של קין. המילים 'חביב אדם שנברא בצלם ' ריקות מתוכן כשלעצמן, אלא 'חביב אדם שנברא בצלם אלוקים'. השוויון הוא אמתי כל עוד הוא גילוי של הרצון האלוקי. הקב"ה ברא את כולנו בצלם אלוקים, נכון שזאת נקודת שוויון, אבל היא לא מופיעה בשלמות באופן אוטומטי. זו תכונה סגולית, פנימית, כפי דברי ר' עקיבא "חיבה יתרה נודעת להם" , ויש להתאמץ ולעמול כדי להוציאה מהכוח אל הפועל, כפי שלמדנו מהרצי"ה. ולשם כך שותל הקב"ה צדיקי אמת, אוהבי ישראל באמת, בכל דור, שאינם נותנים לנו מנוחה, ברמת הציבור וברמת היחידים. תובעים כל הזמן עוד טהרה, עוד תיקון, עוד התחדשות אמתית.

וחי בהם
כיוון שכך, אפשר אולי להבין את סוגית ההנהגה בעם ישראל מזווית נוספת, המתבררת בפרקים בספר שמואל כאשר חלק מהם באים לידי ביטוי בהפטרה. אמנם הרצון למלך, "וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶך ְ", אינו שלילי. אבל, "לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם " - וכי אפשר לדמות את משפטם של ישראל למשפט הנפשות השונות מהותית מעמנו?! זה יכול להיות רק באופן חיצוני. ומי שאמון על התפיסה הפנימית, מבין שדברי יחזקאל הנביא: "אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם " מכוונים דווקא לכך שהחוקים שמופיעים בתורה הם חוקי הנפש, הם הרצון האלוקי המטביע בנו את תכונתו. נכון שהבחירה היא חופשית, אבל כולה מתחילה מההבנה שבלי עמל ובלי מאמץ אין אפשרות להוציא לפועל את המגמה האלוקית.

לשם שמים
מכאן גם ההתנהלות של דתן ואבירם, מחרחרי המחלוקת, המתייחסים בשחצנות ובזלזול לכל הניסיונות המיוחדים של משה רבנו שלא להחזיק במחלוקת היא לא להישאר במדרון החלקלק של בירור רעיוני שמהר מאוד מגיע לבירור נפשי ומוסרי.
לא כתוב במשנה 'מחלוקת משה רבנו וקרח היא לא לשם שמים', אלא 'מחלוקת קרח ועדתו אינה לשם שמים'. משה רבנו לא השתתף במחלוקת מהצד האישי והקטנוני.
"וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ ", ששמואל דומה למשנתם הנקייה של משה רבנו ואהרן הכהן. אין הוא לוקח מהציבור, ואיננו נהנה משל הציבור , וכל תפקידו הציבורי הוא לשרת את האומה, ללכת ממקום למקום ולהוסיף לעם ישראל חיזוק אמתי באחיזתם בארץ, באחיזתם במקדש ובצמיחת מידותיהם הישרות.



מאמרים נוספים מעלון פרשת קרח תשע"ט:
אין כבוד - אלא תורה - הרב דב ביגון
מחלוקת קרח - הרב זיו רוה
סמוך עלי - הרב יואב מלכא
אחריות כללית - הרב יורם אליהו
מעלת הכהונה - הרב דוד לנדאו
אש המחלוקת - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: