בשבועות הקודמים דיברנו על הכנת המסלול להופעת המוח הציורי. השלב הראשון היה פיתוח מודעות גופנית” הרפיה” טיולים או סתם תחושה בסיסית טובה” בריאות הגוף. השלב השני עסק בפיתוח מודעות רגשית” יצירה” הבעת רגשות וכד’. השלב השלישי עסק בשינוי החשיבה” הפיכתה למחוברת יותר אל הטוב הפנימי” לגמישה” ולראיה של דיעבד. בשלב הרביעי” אנחנו מדברים על פיתוח המוח הציורי עצמו.
בראש השנה אנחנו מחליפים ראש… כלומר משנים תפיסה עצמית. לפני כן היינו כחולמים” מבולבלים” ולא ידענו… עכשיו יש לנו אפשרות להביט על הכול בצורה פנימית יותר” אוהבת יותר… בדיוק כמו בחלום” שבתחילת הלילה הוא 160 ממוות” ובסופו 160 מנבואה. ככה עובד העולם הציורי שלנו” בתחילה דמיונות שווא ולאחר מכן מדמה. הדמיונות מוציאים את האדם מהמציאות מתוך בריחה” והמדמה מחבר אותו. הדמיונות נובעים מהשפעות חיצוניות לאדם והמדמה מפגיש אותו עם דימויים פנימיים אוטנטיים. כל התחדשות הופכת את השנה” שהייתה מרוחקת מהחיים” חד כיוונית וללא גודל – לשנה חדשה” מחוברת יותר למציאות” לגוף” ולכן היא מלאת יצירה” התרוממות… התרוממות לאן? התרוממות אל העולם הציורי” המחבר אותנו יותר אל החיים מבפנים… “תִּכְלֶה שָׁנָה” וְקִלְלוֹתֶיהָ: תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ”. הברכה של השנה הבאה תלויה ביכולתנו לשאת הפכים בסבלנות” להעמיק את המבט עד שנראה יותר את הטוב שה’ מרעיף על עולמו. וגם אם זה לא נראה תמיד טוב” הכול הוא הופעה של שכינה אוהבת…