עלה נעלה וירשנו אותה

מבין שנים עשר המנהיגים שנשלחו לרגל את הארץ” רק שניים היו בעד עליה וכיבוש הארץ – יהושע בן נון וכלב בן יפונה. היתר הפגינו גישה רציונלית” ראו כביכול לפניהם את הקשיים שהעם יצטרך להתמודד אתם – “אפס” עז העם היֹשב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילדי הענק ראינו שם” (במדבר יג כח). “לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו” (שם לא). וכפירוש רש”י: “כביכול כלפי מעלה אמרו”” דהיינו שהם חזקים יותר אפילו מהשי”ת ח”ו. והתוצאה שריפו את רוח העם אשר באו בטענות “ולמה ה’ מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלא טוב לנו שוב מצרימה” (יד ג). ואכן רוב העם הלך אחר המרגלים ולא זכה לעלות לארץ ומת במדבר. רק בניהם זכו לעלות ולכבוש את הארץ” דהיינו דווקא יהושע בן נון וכלב בן יפונה שהיו במיעוט הם שניצחו. ומשכו אחריהם את האומה.
נכון לעכשיו – בדורנו דור התחיה הלאומית אנו עדים לדבר דומה קודם הקמת המדינה – רק מיעוט שבמיעוט עלה לארץ ישראל. רוב רובו של העם היהודי נשאר בגלות. אבל דווקא המיעוט” אותם חלוצים שהלכו לפני העם” תוך כדי קשיים עצומים ומתוך אמונה בצדקת דרכם הם בסופו של דבר ניצחו – קמה המדינה” ומיליוני יהודים שבו לארצנו.
וגם בימים אלו ממש” דור שבו רצים לבחירות כשעל כף המאזניים עומד בסופו של דבר היחס לארץ חיינו” בע”ה ניווכח לדעת כי מי שנאמן לארץ ישראל ינצח ומנצח כי “עלה נעלה וירשנו אותה כי יכל נוכל לה” (שם יג ל).
מהמצפה לישועה השלמה