ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


סידרת 'גמרא באמונה': חלק ד': אמה עבריה: הסיפור האמיתי

נתן קוטלר

מסכת קידושין
| נתן קוטלר
הסתירה המוסרית
בסוגייתנו (קידושין ג, ב) אנו נתקלים במושגים שאין אנו מרגישים עמם בנוח מבחינה מוסרית, כמו אמה עבריה, עבד עברי ועוד. אחד מעקרונות היסוד של המוסר הוא חירות האדם, וכן הרגש הטבעי של ההורים וחובתם המוסרית והערכית הוא לדאוג לילדיהם, לחירותם, להגנתם ולחינוכם בכל דרך אפשרית. ואם כן, כאשר אנו לומדים על דין אמה עבריה, שהאב מוכר את בתו להיות שפחה, כדברי הפסוק "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה" (שמות כא, ז). אין אנו מבינים כיצד ייתכן שהתורה שהביאה לעולם את ערך החירות, תאפשר מעשה שלכאורה משולל כל רגש מוסרי במכירת ילדה קטנה כשפחה!
ענווה ובירור האמת
כשם שחשוב לשאול את השאלות הנוקבות ביותר ולא להדחיק אותן, כך חשוב לדעת מהי הגישה הראויה לשאלות: ראשית, צריך ענווה. אנחנו לא יודעים הכל ולא מסוגלים לדעת הכל "תכלית הידיעה היא אשר לא נדע" כך מדריכנו רבי נחמן מברסלב. לא תמיד מה שאנו רואים הוא אכן כל המציאות (ראה: חגיגה יד, ב; קידושין לט, ב) ולכן מומלץ תמיד להשאיר מרחב של אי-ודאות "למד לשונך לומר איני יודע" (ברכות ד, א). ולכן, ייתכנו שאלות שאנו לא נדע להשיב עליהן לחלוטין ויישארו תעלומות לא מפוענחות.
שנית, יש להתאמץ לברר את האמת כדברי הרמב"ם "ואל יחליט על פי הדעה הראשונה העולה על לבו" (מורה הנבוכים). אין להישאר ברובד הפשוט והשטחי, אלא יש לטפס לעומק. בתהילים נאמר "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" (יט, י), אימתי רואים שמשפטי ה' הם אמת? כאשר מחברים את כל חלקי האמת יחדיו. הקושי בסתירות מוסריות גדל כאשר אין אנו יודעים את העובדות ואת ההקשר הרחב. ולכן, יש לראות את הדברים בהקשר שלהם ובפרופורציה הנכונה ואז האמת מתבררת.
לאחר שלמדנו מהי הגישה הראויה לסתירות מוסריות, ניתן לנסות להתמודד עמן כפי שמשגת ידנו.
רוב הסתירות המוסריות עוסקות במצבי קיצון
רוב המקרים שבהם מצינו סתירות בין התורה לבין המוסר, עוסקים במצבי קיצון מובהקים, כמו: עבד עברי הוא אדם שנותר ללא רכוש בעולם ונאלץ למכור את עצמו לעבד כדי שלא ירעב, או גנב שנמכר בגנבתו (רמב"ם הל' עבדים א, א). אמה עבריה נמכרת רק כאשר האלטרנטיבה היא חרפת רעב ואביה נותר ללא בית, רכוש או כסות לגופו (שם ד, ב). קידושי קטנה מותרים רק בתקופת הגלות כאשר חיי היהודים היו בסכנה קיומית והיה חשש גדול שבעתיד לא יהיה כסף לנדוניה ולא יימצא בעל מתאים (תוס' קידושין מא, א: ד"ה אסור לאדם; רמ"א אבהע"ז לז, ח). אשת יפת תואר מותרת רק בדיעבד גמור כנגד יצר הרע (קידושין כא, ב) ומדובר רק בכפוף לרצונה של האשה וחלילה שלא בניגוד לרצונה (ספר יראים סימן כ. מובא ברמב"ן וברשב"א לקידושין כב, א). ועוד.
ולכן, רוב הסתירות המוסריות אינן פוגשות את האדם בחיי היומיום והשגרה, אלא שייכות למצבי קיצון. כמובן שעובדה זו אינה מעלימה את הקושי, אך בהחלט מעמידה את הקושי בפרופורציה הנכונה.
יש לברר לאור המקורות את העובדות וההקשר הרחב של סיפור אמה עבריה:
אמה עבריה: מקרה מבחן
הצגת השאלה באופן שהתורה התירה לאב למכור את בתו באופן שרירותי, היא מוטעית מיסודה. ישנה סיטואציה קיצונית אחת בלבד שבה מותר בתנאים מחמירים ביותר לקיום דין זה: כאשר המשפחה נמצאת באסון כלכלי עמוק ובלתי הפיך ונשארה ללא בית או רכוש וללא עתיד קיומי. במצב נורא זה האב מבין שאם לא ידאג לעתידה של בתו היא תמות בחרפת רעב, הוא נאלץ למצוא עבורה משפחה מאמצת ששם תידרש לעבוד כדי להשתתף בדאגת המשפחה כלפיה. הרמב"ם מבהיר את העניין: "אין האב רשאי למכור את בתו אלא אם כן העני ולא נשאר לו כלום לא קרקע ולא מטלטלין ואפילו כסות שעליו" (הל' עבדים ד, ב).
דין אמה עבריה מזכיר לנו אימוץ יותר מאשר עבדות. "משרשי מצוה זו, שריחם האל על העניה הנמכרת ועל אביה שנצטרך למכרה, וצוה הקונה אותה לישא אותה לאשה ולעשותה גברת, כי אל רחום וחנון הוא" (ספר החינוך מג). לא זו בלבד שהאמה העבריה תאומץ על ידי משפחה אמידה ובכך היא תינצל מחרפת רעב וממוות, אלא שהיא מקבלת הזדמנות לעתיד חדש. בחייה הקודמים, אביה לא היה מסוגל לדאוג לה לנדוניה ולשידוך ואילו עתה האדון מתחייב לשאת אותה לאישה לכשתגדל, או שהיא תינשא לבנו (ספר החינוך שם ורש"ר הירש). כמובן שנישואין אלו תלויים ברצונה החופשי של האמה העבריה (קידושין יט, א). אם האדון או הבן לא רוצים לשאתה, על האדון לסייע בפדיונה (החינוך שם).
אין ספק שסיפור אמה עבריה הוא סיפור טרגי ביותר ולא ניתן להתעלם מכך. עצם העובדה שמשפחה בישראל מתרסקת ומתפרקת עקב קשיים כלכליים חמורים, עד כדי כך שהאלטרנטיבה היחידה להציל את הבת הקטנה מחרפת רעב וממוות, היא מכירתה כאמה עבריה - זו טרגדיה נוראית. יחד עם זאת, כאשר אנו בוחנים את המקרה לאור הנסיבות, אנו מבינים כי דין אמה עבריה לא נועד אלא כדי להגן על הבת ולדאוג לעתידה.
לסיום, נותרו עדיין שאלות לא פתורות בסיפור אמה עבריה, אך ניסינו להעמיד את הסתירות בפרופורציות הנכונות. סיפור אמה עבריה הוא מקרה מבחן לדרך שבה התורה מתמודדת עם מצבי קיצון סבוכים.
לתגובות ולקבלת המאמר המלא: [email protected]


תגיות: סדרת 'גמרא באמונה'



מאמרים נוספים מעלון פרשת בהעלותך תשעט:
חידוש הסנהדרין ?! - הרב שלמה אבינר
והיית לנו לעיניים - הרב אייל ורד
"קומה ה' ויפוצו אויביך..." - הרב אלישע וישליצקי
לעשות רצונך אלקי חפצתי - הרב יורם אליהו
קבוצת מכבי - הרב יואב מלכא
לאט לאט - הרב חגי לונדין
"על פי ד' יסעו" - הרב דוד לנדאו
בְּרִית עִם יְהוֹנָתָן - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: