ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


והיית לנו לעיניים

הרב אייל ורד


על הבחירה בפרשת בהעלותך
בחירה. יסוד כל המהות שלנו כבני אדם. היכולת לבחור בטוב ולהימנע מהרע. אלא שבחירה זו כוללת בתוכה בהכרח גם את האפשרות ליפול. אין בחירה ללא מחירים, אין טוב בלי רע שנמצא לצדו וגם כן מציע את מרכולתו. וצריך לדעת להכריע. זוהי בגרות.
ילד - בחירתו מצומצמת. ולכן גם נפילותיו לא קיימות כמעט. אך מגיל בר מצווה, נמסר לאדם היצר הטוב. יצר טוב? והרי גיל הנעורים מלא בעליות ומורדות ומשברים. איה הוא הילד המתוק שכולם צבטו בלחייו. ובכל אופן - יצר טוב. כי מגיל שלוש עשרה ניתנת היכולת לבחור. להטות לטובה. יחד עם היכולת הזו מגיעה גם האפשרות ליפול. ואף על פי כן אנו אומרים שהבחירה, האפשרות לבחירה, היא טובה מאוד.
פרשת בהעלותך מעבירה את עם ישראל במובן מסוים ממצב ילדות, ואפילו יניקה, למצב בגרות. הילדות - הריהי למרגלות הר סיני. כתינוק היונק מאימו כך ישראל מקבלים התורה, יונקים. כמו תינוק שלא יכול להיות רגע אחד ללא אימו. והבגרות - מלאת חופש, ובחירה, וממילא סכנות.
פרשת בהעלותך היא תחילת הבגרות של עם ישראל. מתחילים בדרך. מתחילים ללכת. וממילא באה הבחירה. ראשית הבחירה בין טוב לרע. בין סטטיות להליכה. בין ההישארות למרגלות הר סיני לבין ההליכה לארץ ישראל. גם זה לא פשוט. גם זה ניסיון אפילו שהטוב הוא טוב והוא ברור, עדיין קשה לבחור בו. 'רב לכם שבת בהר הזה, פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו'. יש צורך בדרבון של משה על מנת לבחור בטוב. אך הבחירה הזו שעליה אנו מדברים רק הולכת ונעשית מורכבת יותר ויותר.
כי הנה מתברר שגם בדבר שהוא טוב, אפשר לבחור ולראות את הרע. זוהי פרשת המן שבפרשתנו. האם המן הוא יבש 'ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו'? או שהוא טעים כצפיחית בדבש והוא כזרע גד לבן? תלוי על מה בוחרים להביט. מי שרוצה, יכול בבחירתו לראות את הרע אפילו במן המתוק והלבן. וזה כבר יותר מורכב. כי מתברר שיש סכנה שהבחירה תוליך אותנו שולל ותוביל אותנו להביט אל החלקים הפחות מאירים שבמציאות. והנה מתברר שבבחירתנו הדבר תלוי. ואפשר לראות רע בדבר שכולו טוב. וממילא גם להפך. למצוא נקודת טוב שבאותה נקודה 'אינו רשע גמור ויכול להחזירו בתשובה'.
ויש, והבחירה היא ממש יוצרת. זוהי בחירתם של הטמאים לנפש אדם שלא יכלו לעשות את הפסח. בבחירתם - יכלו להישאר במצב האונס שנכפה עליהם. אך הם בחרו לשנות, לשאול, לבקש, וזכו שנתחדש חג בזכותם. 'וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם משֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְּצַוֶּה ה' לָכֶם'- לכם. זכו שנתחדשה פרשה זו על ידם - בכוח הבחירה שלהם. בכוח השאלה. בכוח מה שלא הסתפקו במה שקרה להם, אלא בחרו לגשת ולשאול. והרי זו בחירה יוצרת.
ויש, והבחירה היא בין שתי אפשרויות טובות. בחירה בין טוב לטוב. גם זו התלבטות. מהו הטוב הנכון לשעה זו. הנקודה השייכת אל לבו בעת ההיא. משה מציע ליתרו לבוא אתם לארץ ישראל 'לכה איתנו והיית לנו לעיניים'. והיית לנו לעיניים - אתה תוכל לעזור לנו לבחור נכון, כי הרי אתה, יתרו, עשית את הבחירה הגדולה ובאת להתגייר בלי שהיית חייב, ובלי שהיית עבד או נכפית בהר סיני על נעשה ונשמע. בודאי דבר טוב. אך יתרו מסרב מחמת רעיון אחר - טוב אף הוא 'לא כי אל ארצי ומולדתי אלך', לגייר את ארצו. כיצד זה יוכל יתרו לשמור את כל הטוב לעצמו. הוא חייב להעמיד את בני ביתו על הטוב הזה שנגלה לו. הרי לנו בחירה בין טוב לטוב. וגם זו משימה לא פשוטה לביצוע. לבחור וללכת על זה בלי להיקרע באמצע על מה שהפסדתי.
ויש, והבחירה היא בחירה של מרידה. מרידה דקדושה. כוח הבחירה הוא כל כך גדול שישנם דברים שכביכול מן השמים מורים דבר אחד, והבחירה למטה מתמרדת, בוחרת אחרת, ומעלה נחת רוח גדולה בשמים, כשהילד הוכיח שהוא מספיק בוגר ויודע לעמוד על רצונו גם מול הוראת האבא. והכל לרצון.
הפרשה שלנו מדגישה באופן בולט מאוד את הנאמנות והביטול של העם לענן. כל סוגי החניה נאמרים בפסוקים הללו. יש ויהיה הענן יום או יומיים, או חודש או ימים. כל סוגי החניה - עם ישראל תמיד בטל אל הענן. חוץ מפעם אחת. כאשר מרים נענשת ונאלצת לצאת מחוץ למחנה שבעת ימים. ההוראה האלוקית היא - ממשיכים קדימה. הענן נוסע, ומרים? - היא תלך אחרי המחנה שבעה ימים. אף כאן באה בחירה. 'והעם לא נסע עד האסף מרים'. העם לא נסע - משמע שהענן נסע והעם לא, ולכן הענן חזר לאחוריו, 'והעם לא נסע. אף על פי שהענן סר מעל האהל, וכתיב ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם, מכל מקום לא נסעו...' [ ספורנו]. אנחנו הרי יודעים כמה רצו להגיע כבר לארץ. שבעה ימים במרחק כזה הם לא מעט זמן. מה גם שהענן התחיל בנסיעתו. אך העם לא נסע עד האסף מרים. ומלמטה צומחת הבחירה ומשפיעה על השכינה שנעתרת לרצון הזה ואומרת - נצחוני בני. והעם לא נסע תלה הדבר בעם, ולא אמר ולא נסע העם, להודיע כי העם הסכימו לבל יסעו עד האסף מרים, והגם שהדבר היה תלוי בנסיעת הענן, התורה מעידה כי גם הם היו חפצים בעכבה לכבדה [אור החיים].
הנה כי כן - פרשת בהעלותך מלאת המשברים היא גם פרשת הבחירות הגדולות והקטנות, והדברים הולכים ביחד, כי אין בחירה בלי מוכנות לשלם מחירים, כי בחירה היא לעיתים כואבת, ולעיתים עלולה להכשיל, אך יש בה יכולת להיות יוצרת, ואף לעורר נחת גדולה בשמים במין סוג של מרד נושא חן, המברר שהבן כבר עומד על עומדו ויש לו רצון משלו, שנובע מכוחו של האב, אך בא לידי ביטוי בעוצמה, גוון וצבע מיוחדים.


תגיות: פרשת בהעלותך



מאמרים נוספים מעלון פרשת בהעלותך תשעט:
חידוש הסנהדרין ?! - הרב שלמה אבינר
"קומה ה' ויפוצו אויביך..." - הרב אלישע וישליצקי
לעשות רצונך אלקי חפצתי - הרב יורם אליהו
קבוצת מכבי - הרב יואב מלכא
לאט לאט - הרב חגי לונדין
"על פי ד' יסעו" - הרב דוד לנדאו
בְּרִית עִם יְהוֹנָתָן - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: