ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה נוכחית: בראשית
פרשה הבאה: נח
 


טהרת הלשון במשפחה ובאומה

הרב דב ביגון

בכל יום יש לזכור את אשר נעשה למרים, ככתוב: "זכור את אשר עשה ד' אלקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים". זכירת מעשה מרים באה יחד עם זכירת יציאת מצרים, מעמד הר סיני, מעשה עמלק, השבת ועוד.
יש קושי, מה לַמעשה הפרטי של מרים לכאורה בין זכירת כל הדברים המכוננים המלווים את האומה מאז ועד היום? אלא באה התורה ללמדנו דרך זכירת מעשה מרים כמה יסודות מרכזיים באמונתנו, שנבדיל בין נבואת משה רבינו לשאר כל הנביאים ככתוב "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ד' יביט..." (במדבר יב ז-ח).
כפי שהרמב"ם מציין בעיקרי האמונה "אני מאמין באמונה שלמה שנבואת משה רבינו ע"ה היתה אמיתית, ושהוא היה אב לנביאים, לקודמים לפניו ולבאים אחריו". ומידתו המיוחדת של משה רבינו "והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (יב ג) שהיה שפל וסבלן, כפירוש רש"י. אבל לא רק אמונת ישראל לומדים ממעשה מרים, אלא שמירת הלשון, כמה הדבר הזה מרכזי בחיי האומה בכלל ובחיי המשפחה בפרט. וכמה יש להיזהר בזה. מרים דיברה עם אהרון אחיה על משה אחיהם על שפרש מציפורה אשתו. בסך-הכל שיחה בתוך המשפחה בארבע עיניים, למה להפוך את זה לדבר הסטורי שמלווה אותנו אלפי שנים? אלא באה התורה ללמדנו שעיקר לשון הרע נכשלים בו בתוך המשפחה כשמדברים קשות איש על אשתו וההפך, ילדים על אחיהם, וקרובי משפחה ביניהם וכד', בעוד שעם אדם ברחוב לא מדברים כמעט, ואין זה משנה אם המשפחה מיוחסת או לא. אפילו במשפחה המיוחסת ביותר בעם ישראל נכשלו בלשון הרע.
נכון לעכשיו, אחד התיקונים החשובים ביותר בדורנו, דור התחיה הלאומית, צריך להיות שמירת הלשון כקביעתו של החפץ חיים זצ"ל בהקדמה לספרו, ומשימה קדושה זו מוטלת על כל אחד מאתנו, גדול וקטן, אדם פשוט או מיוחס, תלמיד חכם או עם הארץ. ויש לזכור תמיד לשמור על הלשון ולא לדבר רע וקשה, במיוחד בתוך המשפחה. ומתוך שנטהר את לבנו ואת פינו ולשוננו נזכה כולנו יחד לצעוד מעלה מעלה במעלה הדרך לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.
מהמצפה לישועה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: