ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


סוטה, נזיר וברכת כהנים

הרב דוד לנדאו


שתי מצוות מיוחדות תופסות חלק מפרשתנו ומצטרפות לה: נזיר וסוטה. יש להבין את הלוגיקה האלוקית של סדר דברי התורה. שמירת עם ישראל ביסודה צריכה להתגלות דרך שתי הדרכות אלוקיות אלה, שני עניינים מיוחדים, לחסד ולשבט, לחיוב ולשלילה.
קודם כל, שמירה מעריות, בפרשת סוטה, שעניינה בירור היציבות והתקיפות של כונניות המשפחה בישראל. אלה הם אמנם סדרים משפחתיים פרטיים, אבל עניינם הוא המשך הדורות בישראל. פרשת סוטה היא זעזוע בתא המשפחתי שהוא יסוד העם. זו אי-נורמליות עד כדי הירוס עמוק. אמרו חז"ל על סוטה: "טומאה כתיב בה כעריות" . כלל ישראל, קדושת ישראל הגדולה, מתגלה בקדושת כל אחד מישראל. הטהרה הגדולה מתגלה בטהרה היחידית. קדושת המשפחה בישראל היא בניין שלמות הדורות. קדושה וטומאה אינן יכולות להיות כאחת. יש טומאה באיסורי עריות. צריך לשמור על הטהרה והקדושה של המשפחה בישראל. לכן, מקרקע המשכן, מקרקע הקודש, נלקח עפר, ונעשה בירור לגבי סדר הדורות של המשפחה הזאת.
אחרי ה"סור מרע", מופיע ה"עשה טוב". מתוך השלילה אל החיוב לעילא לעילא של הנזיר שהוא כעין כהן, קודש קדשים. התורה ניתנה לכלל ישראל אבל בהדרכתה כוללת גם את היחיד. יחידי יחידים יכולים להתרומם לקדושה עילאית ולהתקדש בכעין חיובי כהונה: זהירות מטומאה. מתוך מוסר הצבור נמשך מוסר היחיד, ונמשכים פרטים במוסר הקודש של היחידים.
על כל הבנין השלם הזה של כלל ישראל, חלה ברכת ד' "ואני אברכם". יש סוגיה שלמה בגמרא שעוסקת בברכת כהנים ומפיצה אור על ברכת ד' לישראל. "כה תברכו את בני ישראל". יש ציווי אלוקי לכהנים לומר לעם: "יברכך ד' וישמרך וכו'". ואז, "ושמו את שמי על בני ישראל, ואני אברכם". מה פירוש "ואני אברכם"? אלא, זה דבר פשוט. אתם תשימו את שמי על בני ישראל, ולשימתכם שאתם שמים את שמי על בני ישראל, יש ערך וכח שנמשך ממקור הברכות, ומתוך כך "אני אברכם". אתם מגלים את הברכה שלי לישראל. חז"ל מסבירים בגמרא, שהכהנים מברכים את ישראל, ובזה גורמים להופעת ברכת ד' .

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: