ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


הדרך הקצרה והארוכה בנישואין

אסתר אברהמי

יחסי התלות והשליטה שנגענו בהם במאמרים הקודמים, הולכים ומעמיקים, אם לא עוצרים אותם מבעוד מועד. למרות הסבל, הפחדים והצער הקיים ביחסים אלה, ישנם זוגות שנמנעים מקונפליקטים ומעדיפים להתעלם ו"לעצום עיניים", רק לא להתמודד עם הקשיים. קיים פחד מהתפתחות מריבה, מביטויי רגשות קשים העלולים להיאמר וכן פחד מגילוי המצב הזוגי בינם לבין עצמם וגם כלפי חוץ.
בינם לבין עצמם - "הרי זה לא יכול להיות שיש לנו בעיות". "כנראה שזו תופעה חולפת". הוא עצבני כעת כי קשה לו לראות בית לא מסודר. היא מתבטאת בצורה לא יפה כלפי, כי חזרה עייפה מהעבודה... וכן הלאה. האבסורד הוא שכל אחד מפרש את משנהו, מבלי לשאול אם פירושו נכון, כאילו הם אינם נמצאים באותו בית ואין להם אפשרות לברר. כך כל אחד משתיק את מצפונו וחושש לצאת מהאשליה שהרי לא ייתכן שטעו בבחירת בן זוג.
כלפי חוץ - "רק שההורים לא ידעו שלא טוב לי... הם הרי הזהירו אותי ואמרתי שהם לא מכירים באמת... כמוני. קשה להודות שטעיתי בבחירה שלי.../ אני לא רוצה להכאיב להורים / שהחברים והשכנים לא ישמעו אותנו ולא ידעו מה קורה בינינו, זה הרי יעבור.../ צריך לוותר ואז הכל יהיה בסדר...".
בכל התופעות הללו, ההתעלמות וחוסר ההתמודדות בקשיים הזוגיים, מאשרים את המשך קיומם ובכך מעמיקים את הקשיים. לדוגמא: שמעון אמר לאשתו שהוא לא מסכים שתצא למפגש חברות בשעות הערב. כדי לא לריב, ויתרה רבקה על המפגש שמאד רצתה להשתתף בו. שמעון הסיק שהיא מקבלת את דרכו. לכן אם רבקה תבקש שוב לצאת בפעם אחרת, הוא יכעס ולא יבין איך היא מבקשת שוב לאחר ש"הסכימו" שזה לא שייך. רבקה מבחינתה מרגישה שמכיוון שוויתרה פעם אחת או יותר והוא "יודע" שוויתרה, כי הוא "ראה" על פניה שהיא לא מרוצה, הוא צריך להתחשב בה ולהסכים בפעם אחרת. כשהוא לא מסכים, היא מתמרמרת וחוששת להיכנס למריבה. מידי פעם רבקה מתפרצת בבכי או נכנסת למצבי רוח דיכאוניים, כי אינה מצליחה לבטא את עצמה. ככל שהיא מוותרת, שליטתו הולכת ומעמיקה שהרי "הסכימה" לקבל את דעתו וגם הקונפליקט הולך ומעמיק. כך נוצר מצב שרבקה תתלונן ששמעון אישיות ביקורתית אנוכית חסרת תקנה ושמעון יאמר שרבקה אישיות חסרת יציבות שמתפרצת מידי פעם ללא שליטה ויוצרת בעיות בזוגיות בבקשותיה החוזרות.
רבקה רצתה שקט בדרך הקצרה, בתקווה שתשיג את רצונה ע"י הויתור. כשהיא לא תוכל לשאת את שליטתו, ייתכן שהיא תשיג את רצונה מאחורי גבו בדרכי מרמה, כך שהריחוק הרגשי רק ילך ויתעצם. גם שמעון חיפש את הדרך הקצרה. הוא קובע בהחלטיות למורת רוחה של אשתו וכך "משיג שקט" במהרה. מצב זה דומה למי שיש לו פצע וכואב לו לנקות ולטפל בפצע. לכן מעדיף להתעלם ע"י כיסוי בפלסטר. כך המקום נראה יפה ונקי. אלא שמכיוון שהפצע לא מטופל, הוא מעמיק והטיפול בסופו של דבר, יהיה ארוך וכואב הרבה יותר.
כך מגיעים זוגות, לאחר שנים של ניסיונות רבים בהכחשת הקשיים והנחת פלסטרים, עד שהמציאות הכואבת כבר בלתי נסבלת וטופחת על פניהם. אלא שעתה, הדרך תהיה הרבה יותר ארוכה וכואבת, מאשר אם היו מלכתחילה, פועלים על פי הדרך הארוכה.
הדרך הקצרה באמת- היא הארוכה.
כאשר בני זוג, מודעים מראשית נישואיהם שהם מתחילים מסע מופלא וארוך שנים, של גילוי אישיותי הדדי, הם קשובים זל"ז ומבררים בכל שלבי המסע, מה מרגיש כל אחד בכל מיני מצבים משתנים. הקשיים המתגלים במסע הזה, הם תמרור עצור, כדי לברר לעומק את רחשי לבם. בעצירה המעמיקה במטרה לגילוי מחשבות, השקפות ורגשות, עם כל הקשיים וההתנגדויות הרגשיות וחוסר ההסכמות, הם אינם מוותרים ומטפלים "בפצע" כראוי. כל אחד רוצה להבין ולהיות מובן. זה דורש זמן, סבלנות וגם ידע, כיצד להתמודד נכון.
בפועל הם נדרשים לעצור את שגרת החיים, כדי לברר מה עובר עליהם. כגון: לא לצאת לעבודה, לשלוח ילדים להורים כדי להתמודד ללא הסחות דעת וכד'. העצירות הללו נראות כמאריכות את הדרך לזוגיות טובה. אלא שהן אלה שמאפשרות להגיע להבנות ולרגשות חיוביים במהרה.



מאמרים נוספים מעלון פרשת אמור תשע"ט:
שו"ת מלחמה - הרב שלמה אבינר
"קדושה וענווה" - הרב אלישע וישליצקי
להיות עצמאי - הרב חגי לונדין
מודעת זאת בכל הארץ - הרב דורון כץ
טהרה - הרב יורם אליהו
קדושת אדם, זמן ומקום - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: