ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


סידרת 'אֲרוֹן הַבְּרִית' - חלק ט': הארון למעלה מן המקום

נתן קוטלר


'מקום ארון אינו מן המידה'
בבית המקדש הראשון ארון הברית עמד בקודש הקודשים, ואם כן, אנו נתקלים בחידה גיאומטרית: "ואמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי [=וכן שנינו בברייתא]: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב (מלכים א' ו, כ) 'וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ [וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב]'...ארון גופיה היכא הוה קאי? [=הארון עצמו היכן היה עומד?] אלא לאו שמע מינה [=אלא משמע מכאן שהארון]: בנס היה עומד" (מגילה י, ב).
אם גודל קודש הקודשים היה רק עשרים על עשרים אמות והארון היה ממוקם באמצע קודש הקודשים במרחק של עשר אמות לכל כיוון, היכן הארון היה עומד? לפי ההיגיון לא היה מספיק מקום עבור הארון עצמו, אך בכל זאת הארון עמד שם בנס למרות מגבלות המקום.
וכן, במסכת ברכות מסופר שכאשר משה אמר לבצלאל לעשות ארון, כלים ומשכן, שאל אותו בצלאל מדוע דווקא בסדר הזה? והרי בונים בית ואחר כך מכניסים לתוכו כלים ולכן היה צריך להיות בסדר הפוך לעשות משכן, ארון וכלים"! בצלאל שאל את משה "כלים שאני עושה - להיכן אכניסם?"
יש לשאול: מדוע שאל בצלאל את משה רק על הכלים להיכן להכניסם, ולא שאל לאן להכניס את הארון?
התשובה של ה'כלי חמדה' היא מאחר שמקום הארון אינו מן המידה ולא תפס מקום, לכן ממילא לא היתה שאלה להיכן להכניסו. ולכן בצלאל שאל על הכלים ולא על הארון (פקודי א').
אך עלינו לשאול מדוע דווקא הארון הוא למעלה מן המקום?
מי עשה את הארון?
בפרשת תרומה נאמר "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ". בניגוד לשאר הכלים שנאמר עליהם בלשון יחיד "ועשית", לגבי הארון נאמר בלשון רבים "ועשו". אך אם כן, עלינו לשאול מי עוד עשה את הארון חוץ מבצלאל?
התשובה של חז"ל מפתיעה: "א"ר יהודה ב"ר שלום א"ל הקדוש ברוך הוא יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה" (שמו"ר תרומה לד, ב). אך עלינו לברר מבחינה טכנית איך יתאפשר שכולם יתעסקו בארון?
הרמב"ן מביא את דברי חז"ל ומוסיף עליהם: "והעסק, שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון, או יעזור לבצלאל עזר מעט, או שיכוונו לדבר" (רמב"ן שמות כה, י). דברי הרמב"ן מופלאים, על ידי שבני ישראל מכוונים במחשבתם על עשיית הארון, מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו את הארון בעצמם!
ה'כלי חמדה' מסיק מדברי הרמב"ן שהארון הוא למעלה מן המקום, כי הארון נעשה במחשבה של עם ישראל והמחשבה היא למעלה מן המקום ולכן הארון אינו זקוק למקום פיסי.
הארון נגנז במקומו ממש
ומכאן אנו מגיעים לתובנה מופלאה: אם הארון לא תפס מקום במציאות, ממילא מובן איך ניתן לגנוז אותו במקומו כפי שנאמר "ארון במקומו נגנז" (יומא נד, א). דווקא משום שהארון אינו תופס מקום, ניתן היה להסתיר את הארון לדורות רבים מתוך ידיעה שלא יתגלה, אלא בזמן הראוי. כשם שחז"ל אומרים על בית המקדש שאמנם נראה לנו שבית המקדש חרב, יש לדעת שבית המקדש כבר עכשיו "בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא" (ספרי דברים שנב).
ולכן, ניתן לומר בזו הדרך, שאמנם בעינינו הגשמיות נראה כי ארון הברית נגנז, אך מאחר שאינו תופס מקום, הארון נמצא במקומו עד שה' יפקח את עינינו ויתגלה שבאמת הארון היה כל הזמן במקומו. כאשר אנו יוצאים למסע בעקבות גניזת הארון, מתברר שבאמת הארון נמצא כל הזמן במקומו ורק אין אנו מסוגלים לראותו כעת כי 'מקום ארון אינו מן המידה'. וכך כותב ה'כלי חמדה': "ועוד, כיון דהיה רק נגנז אם כן יש לומר דבאמת היה הגניזה במקדש רק שלא היה נראה לעיני כל ישראל וכמו דבבית ראשון מקום הארון אינו מן המדה ובנס היה עומד, כן היה בבית שני. ונגנז פירושו במקומו שלא יזכו בני ישראל לראותו ובאמת דבר רוחני אינו תופס מקום וגבול כלל" (פקודי א').
דבר רוחני אינו תופס מקום
רבי נחמן מברסלב מעמיק את הרעיון ש'מקום הארון אינו מן המידה' לחיים שלנו ומלמדנו ששכחת התורה נובעת מכך שאנו תופסים את התורה כדבר גשמי. אך כאשר אנו תופסים את התורה באופן רוחני, התורה יכולה להתפשט ולשכון בשכלנו ללא שכחה ואז תתקיים תלמודנו "כי דבר רוחני אינו תופס מקום" (ליקוטי מוהר"ן תורה ק"י).
באותה דרך ניתן לומר שאנו שוכחים היכן מקום הארון, כי אנו תופסים את הארון באופן גשמי, אך כאשר נתפוס את הארון באופן רוחני, יתברר לנו שהארון נמצא במקומו כל הזמן כדברי רבי נחמן "כי דבר רוחני אינו תופס מקום".
ולכן, כאשר אנו לומדים תורה, עלינו לפנות את מקום התפיסות הגשמיות שלנו על התורה, ועלינו ללמוד מתוך פתיחות מחשבתית ולאפשר לעצמנו להיפתח לרוחניות של התורה. כאשר לומדים תורה, יוצאים למסע, אמנם יודעים את נקודת המוצא, אך לעולם אין לדעת מה יקרה במהלך המסע ומה היעד שאליו נגיע. וכאשר לומדים תורה בדרך זו, מוצאים הרבה יותר ממה שחשבנו שנמצא.
לתגובות ולקבלת המאמר המלא:
[email protected]


תגיות: סדרת 'ארון הברית'



מאמרים נוספים מעלון פרשת אמור תשע"ט:
שו"ת מלחמה - הרב שלמה אבינר
"קדושה וענווה" - הרב אלישע וישליצקי
להיות עצמאי - הרב חגי לונדין
מודעת זאת בכל הארץ - הרב דורון כץ
טהרה - הרב יורם אליהו
קדושת אדם, זמן ומקום - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: