נכון לעכשיו / ובטוב העולם נידון

ראש השנה הוא יום הזיכרון” יום שכל העולם נידון בו בטוב. כדברי רבי עקיבא ” הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה” (פרקי אבות ג יט). ביום זה מצוה לשמוע קול שופר ולהתבונן במשמעות של הקולות האלקיים הללו – מה הם באים ללמדנו כפי שאנו אומרים אחרי התקיעות “אשרי העם יודעי תרועה באור פניך יהלכון”.
קולות השופר מתחלקים לשלושה חלקים – תקיעה” תרועה” תקיעה. חז”ל מלמדים אותנו שתקיעה היא קול פשוט המרמז לנו על הרצון האלוקי הטוב והפשוט העומד בשורש כל הבריאה וכל החיים הפרטיים והכלליים – “כי טוב ד’ לכל ורחמיו על כל מעשיו”. בעוד שהתרועה היא קולות שבורים של בכי אנחות ויללות” המרמזים לנו על מידת הדין” על חיי העולם הזה המורכבים והמסובכים” לעתים עד כדי בכי. יחד עם זה מרמזים לנו שאפשר ומצוה לתקן” להיטיב ולהאיר את חיינו” על ידי תיקון המידות ותיקון המעשים הנרמזים בקולות השברים והתרועות (ע’ עולת ראיה על ראה”ש). ומתוך כך שוב אנו זוכים לתקיעה – לקול פשוט” המרמז לנו על החסד המתגלה מתוך הדין” על הארת פנים המתגלה מתוך הסתר פנים – “ככתוב אשרי העם יודעי תרועה באור פניך יהלכון”.
נכון לעכשיו” אנו מסיימים את הקונצרט האלוקי של מאה קולות השופר בתקיעה גדולה” המרמזת ומלמדת אותנו על קיבוץ גלויות ככתוב “ביום ההוא ייתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים והשתחוו לד’ בהר הקודש בירושלים” (ישעיהו כז). וכפי שאנו מתפללים “תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם”.
אשרינו” מה טוב חלקנו וחלקו של דורנו שאנו זוכים לא רק לשמוע את התקיעה הגדולה אלא לראות אותה עין בעין” ולא ירחק היום ונזכה כולנו יחד עם כל באי עולם לראות כיצד ד’ אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.
בברכת שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה.