מְגִלַּת דָּוִד 25
מֵרַב בַּת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ לֹא רָצְתָה לְהִתְחַתֵּן אִתִּי. זוֹ וַדַּאי הַחְלָטָה שֶׁלָּהּ” וּבִכְלָל מִי אֲנִי הַדַּל.
אַךְ ד’ הֵכִין רְפוּאָה לַמַּכָּה. מִיכַל בַּת שָׁאוּל אוֹהֶבֶת אוֹתִי. הַדָּבָר הִגִּיעַ לְאָזְנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ” וְזֶה מָצָא חֵן בְּעֵינָיו. הוּא וַדַּאי חוֹשֵׁב שֶׁזּוֹ דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִמֶּנִּי” עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁאֶפֹּל בַּמִּלְחָמָה [1].
הוּא קָרָא לִי וְאָמַר:
יֵשׁ לִי שְׁתֵּי בָּנוֹת. אֶת מִי אַתָּה מַעֲדִיף” אֶת מֵרַב כְּנֶגֶד רְצוֹנָהּ” אוֹ אֶת מִיכַל שֶׁמַּסְכִּימָה? [2].
כַּמּוּבָן אֵין כָּאן שְׁאֵלָה. אֲבָל לֹא עָנִיתִי” חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא לוֹעֵג לִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה עִם מֵרַב [3].
אַחַר כָּךְ פָּנוּ אֵלַי עַבְדֵי שָׁאוּל. בָּרוּר לִי שֶׁזֶּה הָיָה בְּהַכְוָנָתוֹ” וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי:
– הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מְעֻנְיָן בְּךָ כְּחָתָן. הֲתַסְכִּים? הָרֵי סֵרוּבָהּ שֶׁל מֵרַב הָיָה מִיָּזְמָתָהּ” מֵרְצוֹנָהּ [4]. וְגַם עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ כֻּלָּם אוֹהֲבִים אוֹתְךָ.
– אֵין זֶה דָּבָר קַל עֲבוּרִי. אֲנִי אֵינִי אִישׁ מְכֻבָּד שֶׁמַּתְאִים לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ” וְגַם אֲנִי אָדָם עָנִי [5].
הֵם שָׁמְעוּ אֶת דְּבָרַי” הָלְכוּ אֶל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ” וְחָזְרוּ אֵלַי:
– הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּשַׁלֵּם מֹהַר” אֶלָּא שֶׁתַּהֲרֹג מֵאָה פְּלִשְׁתִּים וְתָבִיא אֶת עָרְלוֹתֵיהֶם אֶל הַמֶּלֶךְ” כִּנְקָמָה בְּאוֹיְבָיו [6].
בְּדִיּוּק מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי. הַמֶּלֶךְ מְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ לְהַפִּיל אוֹתִי בִּידֵי פְּלִשְׁתִּים. אֲבָל אֵינִי מְפַחֵד מֵהֶם [7].
– בְּשִׂמְחָה” עָנִיתִי לַשְּׁלִיחִים” אֲנִי מַסְכִּים. תּוֹדָה רַבָּה [8].
—————————–
1. שמואל א יח יט – כ.
2. שם כא. רש”י. מצוד”ד.
3. שם כב מצוד”ד.
4. שם כב מצוד”ד.
5. שם כג מצוד”ד.
6. שם כד – כה.
7. שם כה.
8. שם כו.