ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


בדיחידוש לפרשת קדושים

הרב יואב מלכא


כשישראלים מקללים "לא עלינו" הם מעדיפים להשתמש בשפות זרות: אנגלית, ערבית רוסית... אבל בקושי בעברית.

כשאדם בא לקלל קללה נמרצת חלילה, צריך לבחור לו את השפה שתוכן הקללה אינו זר לה וממילא ימצא בה את מטבעות הלשון המיטביות לבטא קללות מזן אל זן ולא יחסרו בה שימושי לשון שתוכן המארה וארסהּ נלחש ומתבאר בהן יפה. שבעים לשונות הגויים מבטאים בדיוק את תוכן חייהם הרוחני הנפשי והמעשי. וכיוון שרוחניותם אינה עומדת בקרן אורה של האור והברכה, לכן מטבעות הקללה צומחים יפה בשדותיהם ובקלות אפשר ללקט מהן. אבל שפת הקודש, יסודה ושורשה נעוצים הם בטוב האלוקי לכל, ואין קללה יורדת עמה. ולכן כשטוב זה מתגלם בשפתנו אי אפשר שימצא בה יסוד הקללה במובנה השלילי והמהרס, ואף שנמצא בתורה קללות לרוב - למי שלא הולך בדרכיה - והלב מתפלץ למקראן, סוף סוף כולן הן בבחינת "את אשר יאהב ה' יוכיח" וכל תכליתן אינה כי אם להסיר החוטאים מדרכי מיתה לדרכי חיים, ומפורש הדבר ברש"י על פרשת ניצבים, שהקללות מעמידות, מקיימות ומציבות את עם ישראל לפני ה'. לכן כשבן ישראל מחפש "לא עלינו" קללה עסיסית שתוכנה הולם את מושג הקללה הממאיר, יתור אחריה בשפות לעז שם ימצאנה, אבל ימעט להשתמש לצורך מגונה זה בשפה העברית כי ירגיש מצד טבעו הישראלי ו"מזליה חזי" שלא לזה נועדה שפת הקודש אלא להבעות של דרך ארץ, מוסר אלוקי וקודש עליון.



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: