ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


חג החירות

הרב אלישע וישליצקי

בהפטרת השבת צופה הנביא מלאכי (פרק ג') סוג של משבר, שבני אדם יגידו "שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹקִים" ואפשר לחוש את זה היום, "אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה". תחושה שאנחנו הולכים קדורנית. נראה כי מי ששומר משמרת, מי שעושה סייגים, מי שנזהר, מי שצנוע, הולך קדורנית. סותמים לו את הפה. וזה הולך ומתחדד בכל פעם מחדש.
אומר הנביא: בל נשפוט את המציאות לפי הרווחים שלה. פסח, זה חג החירות. צריך להשתחרר מהשעבוד לרווחים. דרך אמתית לא נבחנת בשאלה אם היא מוצאת חן בעיני מישהו, או אם מישהו הסכים לה, ולא תיבחן במונח הרווח "שנוי במחלוקת". מי המציא את המושג הזה בכלל 'שנוי במחלוקת'? מי מסמן את הקו המרכזי ומי מסמן את הקיצוני?

אז נדברו יראי ד'
אומר הנביא, החלק הראשון בהתמודדות: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ד' אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ד' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ד' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ".
שבת הגדול עם נבואת מלאכי מעודדת הקשבה, כפי שאומר ר' חיים מוולז'ין. מעודדת את המשפחה, את הקהילה, לא לבחון דברים רק סביב השאלה האם הציפיות שלי התמלאו, אלא להקשיב, לתת מקום לזולת. לתת מקום לשונה ולברר את האמת בכוחות משותפים. זה מקטין מאוד את האגו ושם בצד את האנוכיות. זה תנאי ראשון להתמודדות בתקופה הזאת.

בנו העובד אותו
החלק השני, "וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ". ה' לא רק מרחם עלינו אלא גם חומל. רחמים הם ביטוי של רגש, ואילו חמלה היא ביטוי מוסרי, של צדק, צדק מוחלט. ה' חומל עלינו, כ"על בנו העובד אותו". חמלה היא לא רק קשר אלא קשר הכרוך במשימות. מקור החיים האלוקי הוא מקור המשימות.
הפסוק האחרון עוסק גם הוא בהקשר הזה, "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱ-לֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ". שואלת הגמרא, מאחר שכבר כתוב "בין צדיק לרשע", לשם מה התוספת "בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו"? ומשיבה: אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחת. על כך היה אומר רבנו הרצי"ה, שבאמת לפי חז"ל מי ששונה פרקו מאה ואחת פעמים ודאי עושה את זה לשם שמים. מאה, עוד יש סיבה, עוד יש רווח.
הנביא אומר לנו שהיכולת להבחין בין צדיק לרשע אינה כיתתית, לא מגזרית ולא קטנונית. היא אינה ביטוי חלילה לכך שאני מתנשא על אחרים וסבור שאני טוב מהם, אלא זו תביעה פנימית להיות משרתים את האמת לשם שמים. עוד אומר לנו הנביא מלאכי שנבין כי לפחות עלינו לשאוף להעמיד את עבודת אלוקים על הבסיס המוסרי האמתי ולא על הבסיס הרווחי, מה שנותן לנו כוח להתמודדות.

זכרו תורת משה עבדי
בסיכומו של דבר, אומר הנביא:
"זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים".
רבנו הרצי"ה היה אומר, במיוחד בתקופה האחרונה של חייו, לזכור תורת משה עבדי. כל הבירורים בחבלי משיח יהיו סביב תורה, סביב תורתו של משה, סביב תורתו של עבד ה'. חלק מההכנה לפסח ולחירות, זו המוכנות להיות עבד, עבד לרצון ה', לגאולה.
מוסיף הנביא: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ד' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא". אחד מהרגעים היותר משמעותיים בליל הסדר הוא הרצון לפגוש את אליהו הנביא. מדוע? "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם". חיבור כל הדורות, חיבור כל מרכיבי המשפחה, חיבור כל הכוחות, כל הגוונים, תוך כדי בירור, בלי טשטוש אבל גם בלי פירוד.
הלוואי שזאת תהיה באמת שבת הגדול. שבת של אות ביני וביניכם, שלא מתחילה במעשה, לא מתחילה בחיצוניות ולא נמדדת רק על פיה. הלוואי נכוון כולנו אל ליבנו, אחד המרבה ואחד הממעיט, לרצונו של הקב"ה.
***
שבת שמחה וטובה, שבת שנותנת כוח לפסח לבוא ולהתקרב אלינו ואנחנו אליו, כי היא מקור הברכה. שבת שלום וחודש טוב.

*ערך הרב ליאור לביא מתוך שיחות הרב זצ"ל בוואטסאפ בשנת תשע"ח

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: