ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


טהרת הדיבור

הרב יורם אליהו

שלמה המלך מלמד אותנו בספר משלי על ערך הדיבור באומרו כי החיים והמוות ביד הלשון. מסביר המהר"ל (נתיב הלשון, פ"א) שפעולת הלשון היא קלה מאוד, בעוד שלכל פעולה אחרת צריך איזה רצון, איזו התעוררות לעשות את הפעולה, ללשון אין צורך בכך ומיד שירצה לדבר הוא מדבר, ולכן הכל תלוי בה. לפי זה מסביר רבינו הרצי"ה שלאחר הסדר הנורמלי של בית ישראל, שהקב"ה הוציאנו ממצרים, נתן לנו תורה, בנה לנו משכן והשרה שכינתו - עוברת התורה מהכלליות לטפל באדם הפרטי ומדריכה אותו בכל מצביו בבית ובדרך. תחילה היא עוסקת באדם הבריא, מדריכה אותו בסדרי אכילה של מה כשר ומה לא כשר לאכילה בפרשת שמיני, ואחר-כך עוסקת באדם החולה. ראשונה לכל המחלות זו צרעת שבאה בגלל לשון הרע. "תכונתו העיקרית של האדם היא כוח הדיבור. צלם אלוקים שבו מופיע בדעה ודיבור... הדיבור הוא גילוי והבעה של הפְּנים שלו. מכאן נובע שהחולשה הראשונה של האדם היא חולשת הדיבור, האדם הוא אדם המדבר, (כמו שנאמר בבריאת האדם 'ויהי האדם לנפש חיה' ותירגם שם אונקלוס לרוח ממללא - לאדם מדבר). אבל במובן של מדבר טוב , מדבר קודש, מדבר ישר", אבל כאשר הוא מדבר לא כראוי, מדבר על חברו, מדבר בעקמומיות, משהו לא תקין בפנימיות שלו וזה בא לידי ביטוי גם בחיצוניות שהיא גילוי המצב הפנימי של האדם, ואז מופיעה הצרעת (שיחות הרצי"ה ויקרא עמ' 207).
חכמינו ביטאו בחריפות את גודל החטא של המדבר לשון הרע ואמרו, שהוא שקול כנגד שלוש עבירות חמורות , ע"ז , גילוי עריות ושפיכות דמים. והוסיפו, "כל המדבר לשון הרע ראוי לסקלו באבן... ואמר ריש לקיש כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות עד השמים" (ערכין, טז ב). שליחות מיוחדת הייתה למרן החפץ חיים שנשלח כהגדרת הרצי"ה "בשליחות אלוקית מיוחדת לטהרת הדיבור הישראלי". ובהקדמתו לספרו המפורסם שמירת הלשון הוא כתב, שאדם שמדבר לשון הרע הוא מטמא לא רק את כח דיבורו אלא "גם את כח הדיבור של כלל ישראל". והוסיף "ומזה נוכל לידע את גודל החורבן שמחריבים בעלי הלשון את כלל ישראל". שמא יאמר האדם, אם זה כל-כך חמור, אאחוז במידת השתיקה כמו שאמרו חז"ל "מה אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאלם". באים חכמינו ומלמדים, "יכול אף לדברי תורה? תלמוד לומר: 'צדק תדברון' "אומנותו של האדם היא להשתמש בכישרון היסודי הזה בשביל דיבורים של תורה, עבודה (תפילה) וגמילות חסדים..". (שיחות הרצי"ה, שם).
ביטא זאת באופן מיוחד מרן הרב קוק זצ"ל (עין אי"ה, שבת.ח"ב עמ' 253) על דברי הגמ' שדורשת את האותיות ואומרת שפ' כפופה ופ' פשוטה רומזים לפה פתוח ופה סתום. אומר הרב קוק: "הדיבור והדומייה, שניהם ביחד יסודי העולם הם", והוא מסביר כי אם משתמשים בכוח הדיבור לדבר את הדברים שהפה נועד להם, "להפיץ אור התורה והחכמה האמתית בעולם", אז הדיבור מייסד כל מוסדי תבל. וכן אם השתיקה מכוונת לנצור שפתיים מדיבור של דופי והיזק הרי גם דומיה זו מפארת את כל היש, "נמצא שהפה הפתוח והפה הסתום... בונים את כל אלה הפלטרין של מעלה ושל מטה, להשכין על ידם קדושת עולמים בכל מלא היקום". נזכה לדעת להשתמש בכוח הדיבור בדרך הנכונה ביותר, ולבנות על-ידי כך עולם ומלואו.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: