ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ואתחנן
פרשה נוכחית: עקב
פרשה הבאה: ראה
 


סידרת 'אֲרוֹן הַבְּרִית' - חלק ו': האם יש 'ביטוח' לתקינות הארון הגנוז?

נתן קוטלר


| נתן קוטלר
לע"נ הרב אברהם מאיר קרים ז"ל
השלכות הלכתיות
ישנן השלכות הלכתיות לשאלה 'האם הארון נגנז במקומו או נלקח לבבל?' ואלו הן: האם יש מצוות עשה לדורות לבנות ארון? האם בית המקדש עומד בקדושתו? האם הימצאותו של הארון מעכבת את עבודת יום הכיפורים? ועוד.
נעיין הפעם בשאלה הראשונה 'האם יש מצוות עשה לדורות לבנות ארון?'
מדוע לא מנה הרמב"ם את עשיית הארון במניין המצוות?
אילו כללים עמדו לנגד עיניו של הרמב"ם, שלאורם הכריע אילו מצוות יש למנות ואילו מצוות אין למנות במניין תרי"ג המצוות?
אחד הכללים המרכזיים של הרמב"ם הוא הכלל הבא: "השרש השלישי, שאין ראוי למנות מצוות שאין נוהגות לדורות". מצינו מצוות שהיו נוהגות רק בשעתן, כמו הציווי לקיים את מעמד הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל וכמו הציווי לעשות את נחש הנחושת וכדומה. השאלה היא כיצד להתייחס לציווי לעשיית ארון (שמות כה, י)? לא מצינו שהרמב"ם מנה את המצוה לעשות ארון בתוך מניין המצוות, ומדוע?
בגמרא ביומא מצינו מחלוקת בשאלה 'האם הארון גלה לבבל או נגנז'? לפי שיטת הרמב"ם, הארון נגנז במקום מסתור בהר הבית: "ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה" (הל' בית הבחירה ד, א).
ואם כן, הואיל והארון נגנז ולא גלה לבבל, אין צורך מעשי לעשות ארון חדש ולכן אין למנות את עשיית הארון במניין המצוות, כי הציווי בפרשת תרומה אינו נוהג לדורות, אלא רק לשעתו.
השגות הרמב"ן וההגנה של ה'מגילת אסתר'
הרמב"ן חולק על שיטת הרמב"ם מכמה היבטים (עקב קוצר היריעה לא נוכל להביא כאן את כל ההשגות של הרמב"ן וההגנות של ה'מגילת אסתר'): הרמב"ן סבור שמבחינה פרקטית יכולה להיות מציאות שבה נצטרך לעשות ארון חדש, אם חלילה הארון יאבד או ישבר. ולכן, יש למנות את הארון כמצוה מיוחדת בפני עצמה.
אך ה'מגילת אסתר' מגן על הרמב"ם וסובר שעשיית הארון אינה נוהגת לדורות "לפי שלעולם לא נצטרך לעשות אחר כי אותו שעשה בצלאל קיים הוא לדורות ולא אבד מן העולם כי גנוז הוא גם בשובו אלינו לא יאבד לעולם, וא"כ אין מציאות בעולם שנעשה ארון אחר". ואם כן, אין מציאות כזאת שנצטרך לעשות ארון חדש ולכן אין למנות את עשיית הארון במניין המצוות.
סיכום ומסקנות
נראה שנקודת המחלוקת בין הרמב"ם לבין הרמב"ן אינה בשאלה האם הארון נגנז או לא, שהרי ממסקנת הגמרא ביומא משמע שהארון נגנז. אלא נראה שהם נחלקו בין היתר בשאלה האם גניזת הארון משמעותה שיש 'תעודת ביטוח' לתקינות הארון? הרמב"ן סבור שהעובדה שהארון נגנז, אינה מבטיחה שהארון אינו יכול להיאבד או להישבר בצוק העיתים. ולכן, יש למנות מצות עשיית הארון במניין המצוות אף על פי שהארון נגנז. אולם לשיטת הרמב"ם (לפי הסברו של ה'מגילת אסתר'), עצם העובדה ששלמה המלך הכין מקום מיוחד לגניזת הארון, מלמד שהוא בוודאי חשב בחכמתו גם על דרכים להגן על הארון במהלך הדורות. וכמו כן, אין סיבה לחשוש שהארון יאבד גם בעתיד. ולכן, אין למנות את עשיית הארון במניין המצוות, כי הארון אינו יכול להיאבד ואם כן עשיית הארון אינה מצוה לדורות.
לתגובות ולקבלת המאמר המלא: [email protected]

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: