ביעור החמץ שבכוח הציורי

בתוכנו” במקום הכי לא מודע שבתוכנו” שם בעומק האברים” יש לנו לפעמים עדיין כעסים” דחפים” משקעים מהעבר שעדיין לא הצלחנו לסלק. והנה חג הפסח” אמור לעזור לכל העם בכלל ולכל אחד בנפרד” להתנקות מכל האנרגיות השליליות שספגנו” שאריות מגלוּת ארוכה.
איך ניתן לבער את החמץ הלא מודע שעדיין מכרסם בתוכנו?
שלושים יום לפני החג אנו עוסקים בעניינו של החג. כי קווי הזמן וקווי הנפש מקבילים” וחג מלשון מחוג. בחג” המחוג הפנימי מתחבר למחוג המציאותי” ואז נוכל להיות ניזונים מהארה מסוג אחר. ועלינו להתכונן לעוצמות החדשות האלה.
לכן אנחנו בודקים את החמץ” עד מקום שידנו מגעת. יש מה שאנחנו מסוגלים לבטל ברפואה עצמית” להכיר בחטא” לשון החטאת המטרה” כל מה שהסיט אותנו מהכיוון של גילוי עצמי” למקום שאנו מנסים להאיר כלפי חוץ ללא תחושה שזה נובע מאור פנימי באמת. אז לאור הנר” אנחנו לומדים מחדש לראות בבהירות את המקומות שעדיין לא הארנו.
בגמרא (פסחים ו ב): אמר רב יהודה אמר רב” הבודק צריך שיבטל … אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל דאמר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה.
עלינו לבדוק את החמץ” ובסופו של תהליך עלינו גם להתפלל מעומק הלב” שגם החמץ שהוא פנימי יותר” גם הוא יתבטל” כאילו איננו. כלומר גם אם הוא נמצא ברשותנו” כאילו הוא איננו עוד.
כך עובד עולם הציורים הפנימיים” הייצוגים המנטליים” לא רק לפי מה שיש אלא לפי הציור שאני מצייר לעצמי.
אם בחגי תשרי אנחנו מזככים את הרוח” בחגי ניסן עלינו לזכך את גופנו. הגוף-נפש הזה עבר כל כך הרבה” אך העוסק בעבר נקרא עבריין. לכן נעסוק בעבר שאותותיו עדיין בהווה” כלומר” לא נחפור בחוויות הטראומתיות שהיו” אלא נעסוק במה שעבר עלינו אם הוא מטריד היום את מנוחתנו.
השיטה היא בדרך כלל פשוטה. לחזור לשם” בהדרגה רבה” לפעמים גם בהדרכה מקצועית” ולאפשר לעצמנו לחוות מחדש את מה שלא הצלחנו לחוות אז כי זה בא מהר מדי” קרוב מדי” או חזק מדי. עלינו לבער את החמץ – ר”ת חייב” מוכרח” צריך. וכל מה שטבע בנו כעס או כל כאב שהוא” הפך אותנו ל-חייב” מוכרח וצריך. אנחנו רוצים בחג הזה” להשתחרר” לעלמא דחירו” לעולם החירות” להתחבר מחדש אל הרצון אל החופש” אל המצה.