ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


לקדש את החיים

הרב יורם אליהו

"כי אני ה' אלוקיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני". לכאורה, דרישה זו גבוהה מאוד, ובמסילת ישרים היא הדרגה האחרונה העליונה ביותר, וכיצד אפשר לצוות בה כל אחד ואחד מישראל?
אומרים חז"ל (יומא לט) על פסוק זה, "אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה. מלמטה - מקדשים אותו מלמעלה. בעוה"ז - מקדשים אותו בעולם הבא. ומבאר המסילת ישרים כי "עניין הקדושה הוא כפול, כלומר תחילתו עבודה וסופו מתנה. והיינו שתחילתו הוא מה שאדם מקדש את עצמו וסופו מה שמקדשים אותו". רבינו הרצי"ה היה רגיל להסביר את עומק הדבר, ש'קדושים תהיו כי קדוש אני', זה ציווי וגם ברכה "אתם מחויבים ומצווים להיות קדושים - והתקדשתם והייתם קדושים... אבל לא פחות מזה, זו ברכה. אני מבקש מכם ש'קדושים תהיו' ואני גם מחליט ש'קדושים תהיו'," והיה מוסיף, שיש כאן יותר מסתם מצווה, "יש כאן קביעת טבע ומציאות" שישראל הם בעצם קדושים, כמו שאנו אומרים שלוש פעמים ביום "וקדושים בכל יום יהללוך סלה".
ומהי קדושה? בדרך כלל ציור ותיאור של קדושה נראה כניתוק ובריחה מהחיים. אומר הרצי"ה, "קדושה אינה ביטול מציאות או שלילתה, אדרבא גבורת מציאות ושלֵמות מציאות היותר גדולה". ומוכיח זאת ממסילת ישרים במידת הקדושה, שתיאור "האדם הקדוש הוא האדם היותר שלם עד שגם כל הגשמיות שלו, מאכלו ומשתהו הם קדושה". חז"ל אינם משבחים את האדם שיושב בתעניות וסיגופים, אדרבא "לעולם ימוד אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו" והסביר רש"י, "כאילו כל מעיו קדוש ואסור להכחישן". לכן ממשיך הרצי"ה ואומר, "מיעוט גופניות אינו שלמות, הדבקות בתורה לא צריכה להתגלות במיעוט הגוף, אלא בשלמות היותר גדולה של הגופניות והרוחניות. קדושה אמיתית עניינה לרומם את ערך המציאות כולה" (שיחות הרצי"ה קדושים).
האם אמנם מדרגה זו שייכת לכל אחד? כותב הרב זוין זצ"ל בספרו לתורה ולמועדים, חז"ל אומרים ש'מצווה זו של קדושים תהיו נאמרה בהקהל' וזה מלמד "שקדושת ישראל שנמשכת מקדושת ה'... קיימת בכל אחד ואחד מישראל, צדיקים ופשוטי עם, כל אחד לפי מדרגתו ותכונתו". הוא מביא לכך דוגמא, שכל אחד מישראל שמע בסיני שיש לשמור שבת. הצדיקים מבינים מכך - לדבר דיבורים של קדושה בתורה ותפילה, ובעם הארץ זה בא לידי ביטוי במה שאמרו חז"ל שאף על-פי שעם הארץ לא נאמן לומר על מעשרות שהם מעושרים, בשבת הוא נאמן כי אימת שבת עליו, כי התורה אמרה שבשבת 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. אז לצדיק זה גורם לעסוק בתורה ובתפילה ביתר שאת בשבת, ובעם הארץ זה בא לידי ביטוי, שהוא לא ידבר דברים אסורים ולא ישקר. ולכן מוסיף הרב זוין "כשנאמר לבני ישראל הציווי קדושים תהיו נאמרה פרשה זו בהקהל שלא יחשבו שלמדרגת הקדושה יוכלו להגיע רק יחידי סגולה... אלא שכל אחד מישראל לפי מדרגתו יש בו כח הקדושה של ישראל".
כח זה בא לידי ביטוי דרך קיום התורה והמצוות ולכן אנו מברכים לפני קיום המצוות אשר קידשנו במצוותיו "כי המצוות הם רק לבוש ורמז להקדושה הגנוזה (בנו) בציווי ה' יתברך. והם עצות איך להמשיך הקדושה בעוד האדם בלבושו הגשמיי בעולם הזה ועל ב' הבחינות הללו אומרים קידשנו במצוותיו וציונו".(שפת אמת,קדושים,תרל"ה).


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: