דבר תורה קצר לפרשת שמיני
בפרשת שמיני אנו נתקלים בטרגדיה. ‘ויהי ביום השמיני’ – היום השמיני של חנוכת המשכן היה אמור להיות יום חגיגי. יום של שמחה. והנה דווקא הוא מביא לאסון במותם של נדב ואביהוא.
מה היה חטאם את של בני אהרון? הם הקריבו ‘אש זרה’. הם צדיקים ומלאי רצון לקרבה אל ה’ אולם עשו זאת לא באופן שציווה ה'” לא בתור שליחים של התורה ושל עם ישראל אלא ביוזמה פרטית. לכהנים יש תפקיד מיוחד – ‘ושמתי את שמי על בני ישראל ואני אברכם’ – הם אמורים להיות השליחים של עם ישראל. יוזמה אישית היא דבר נפלא בתנאי שהיא מגיעה כחלק מהשליחות הלאומית. מתוך העם ולמען העם.
בעם ישראל יש דרך מיוחדת לקיים מצוות. התקבל מנהג לומר לפני עשיית מצוה ‘לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה טמיר ונעלם בשם כל ישראל’. התורה לא סתם מסמיכה את ברכת הכהנים לפרשיה שלנו. ברכת כהנים מלמדת מהיכן מגיעה הקדושה. כאשר הקדושה היא רק תוצר של כישרון פרטי – אין לה קיום. ‘כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה’. בדורנו” אנו נתקלים בהרבה אנשים מוכשרים ורהוטים אולם תמיד צריך לבדוק האם הם חלק מבית מדרש” האם הם באים בשם מסורת האומה לדורותיה או בתור אנשים פרטיים ואזי זו ‘אש זרה'” אש נוצצת אמנם אבל עדיין זרה.
לדבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין – ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771
ניתן להאזין לשיחה שבועית של הרב באמונה ברדיו מורשת בימי ראשון בשעה 20:00
ניתן להצטרף לשיעור פרשת שבוע של הרב באוניברסיטת בר אילן בימי שני בשעה 20:00
