להורֹתם

להקרבה ולהקטרה שבמקדש יש צורך באש” מתוך כך נפגשים ב”אש יורדת מן השמים” . כוחות אש נמשכים מן השמים” דרך הבריאה והטבע” אל האדם אשר בארץ. ממקור האש האלוקית הטבעית המקורית” יש המשך לאש מן ההדיוט. מכאן ההבחנה בין אש שמקורה ויסודה הוא פנימי וקדוש ובין אש זרה. ישנה הבחנה דקה מן הדקה בין “אש זרה” אשר ד’ “לא ציוה” ” אותה הקריבו אנשים אלה שהיו גדולים שבגדולים” לבין אש פנימית קדושה המקושרת ומחוברת לאש העליונה השמימית. מתוך כך: “ותצא אש מלפני ד'” . האש השמימית האמיתית! המשבר של היום הוא פְּנים פנימי בקודש הקדשים” בסדר דקוּת התחומים הדק היטב” בין מה שציוה לבין מה שלא ציוה; דקוּת היחסים בין אש פנימית שמימית ובין “אש זרה אשר לא צִוה אֹתם”” ביחס בין הפְּנים והזר. דרך המשבר הפנים מקדשי מתבררים יחסי החיים בין היסוד העליון ובין מה שמסתעף ממנו” ומתוך זה נמשך כל עניין צירוף החול אל הקודש” החיצוניות אל הפנימיות בכל מהלכי החיים. נפגשים בפרטי פרטים של הלכות מעשיות.
כשנקבע הערך האלוקי של כלל ישראל: “אשר בחר בנו מכל העמים”” ומתוך כך – “נתן לנו את תורתו”” מגיע הפרק “להורֹת את בני ישראל” אשר בסוף פרשתנו. התורה היא הוראה. מתוך כלל התורה” מתוך הכלל היסודי של אורייתא וקודשא בריך הוא” מוכנים עכשיו “להורֹת את בני ישראל את כל החֻקים”” את המשפטים ואת כל פרטיה ודקדוקיה של תורה בכל סדרי החיים. מכאן ואילך מתחיל: “וידבר ד’ אל משה ואל אהרן לאמֹר אֲלֵהֶם” . לאמור אל בני ישראל להורותם. מתוך היסודות של קדושת ישראל המרוכזת במקדש – “לִבם של ישראל”” מופיעות ההנחיות האלוקיות האישיות האינדיבידואליות בסדרי החיים של כל אדם ואדם בישראל: הכשר והטרף” הטמא והטהור.
הולכים ומתבררים כל דקדוקיה של תורה על ידי אנשי קודש ממקור הקודש” תלמידי חכמים וכהנים אשר “יורו משפטיך ליעקב” . מתוך גדולת “שׂכל של תורה” ודעת של תורה” מכאן ולדורות עולם. ומתוך השייכוּת אל המקור האלוקי” נמשכות הוראות פרטיות אישיות באיסור והיתר” טומאה וטהרה” על ידי שליחים אלוקיים מיוחדים “להורֹת את בני ישראל”” “תֹפשׂי התורה” ממשיכים דעת ד’ מהיסוד של “הבוחר בעמו ישראל באהבה” .