ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. לפורים

הרב זיו רוה

חז"ל מביאים דו שיח שהוא ככתב חידה לא מובן . שאל פפונאי את רב מתנה, האם יש מצוות שילוח הקן אם נמצא קן בראשו של אדם? רב מתנה הביא ראייה שיש מהפסוק: "וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ" . הוסיף פפונאי לשאול: משה מן התורה מנין? ענה, "בְּשַׁגָּם הוּא בָשָׂר" . המן מן התורה מנין? ענה: "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ"? אסתר מן התורה מנין? ענה: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" . מרדכי מן התורה מנין? ענה: דכתיב "מָר דְּרוֹר" , ותרגום אונקולוס, "מֵירָא דַכְיָא".
מה הקשר בין כל השאלות? מה עניין קן ציפור בראש אדם? כל התורה מלאה באזכורי משה רבנו ומה צורך יש ברמז? מה הקשר בין המן לעץ הדעת ומדוע שירמז עניינו בחומש? ומדוע לחפש רמז לאסתר ומרדכי?
המהר"ל בהקדמה לאור חדש, מסביר דרשה זו על כל שאלותיה, וקושר אותה לכדי רעיון אחד מתפתח. אם מצא אדם קן ציפור בשמים אינו חייב בשילוחה שכן גדרי המצווה הן: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ וגו'" . רב מתנה נשאל מהו הדין אם מצא קן ציפור בראשו של אדם, האם חייב בשילוח הקן? אמנם זו שאלה תיאורטית למדי, אך שאלות כגון אלה שכיחות בגמרא לצורך חקירה מהותית. מאחר שלאדם יכולות חשיבה והשגה עליונות, הגמרא מבקשת לברר האם מחמת שכלו האדם נחשב 'בשמים', וממילא קן על ראשו לא יחייב בשילוח הקן. תשובת הגמרא: "וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ", כלומר אף שהשכל מקומו למעלה ביחס אל שאר גוף האדם, אעפ"כ שם 'אדמה' נקרא עליו, ואינו מן העליונים, שכן מושפע מן הגופניות, החומריות, החושים והיצר.
לפי זה אדם רגיל, שיש בו פרטיות וחומריות, אין סברא שיוזכר בתורה שהיא שכלית, רוחנית ונצחית. על רקע זה תשאל הגמרא, על מספר דמויות יוצאות דופן, שאידיאות שמימיות עליונות הופיעו דרך חייהם.
משה מן התורה מניין? כלומר, ודאי צריך שירמז בתורה עוד קודם להולדתו, כיוון שניתנה התורה על ידו, והשפיע במעלתו הא-לוהית על ההיסטוריה יותר מכל אדם אחר. אכן, רמז יש, "וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגָּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה". "בְּשַׁגָּם" בגימטריא משה, ופסוק זה קשור מהותית למשה. בזכות משה שעדיין לא נולד, השאיר הקב"ה פליטה לעולם בדור המבול. בזכות מי שצורתו הרוחנית לא תמחה משטף החומריות, לא נמחתה כל האנושות במים המאבדים את הצורה. בזכות זה שבקדושתו ובצדקותו מצדיק משה חיים של מאה עשרים שנה, ניתן לשאר האנושות אורך חיים עד מאה ועשרים.
איך כל זה קשור להמן? גם הוא רמוז בתורה ב"הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ." המן אינו רשע חומרני רגיל, ונרמז בסיבה הפוכה ממשה. שייכותו לרע באה מכוח רוחני אידאי, ככוח הנחש הקדמוני בגן עדן שהביא מיתה על כל העולם, לכן הפסוק עוסק באכילה מעץ הדעת. המן מזרע עמלק כל עניינו, "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" , כיוון שישראל הם עיקר העולם, וכאילו היה רוצה לאבד ברשעותו הכל.
אסתר מן התורה מניין? "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר". בימי המן היה הסתר כפול, שלא בלבד שהיו ישראל משועבדים תחת שלטון אחשוורוש, נוספו עליהם עוד שלטון וגזרות המן. בדור של הסתר תוך הסתר, לא ראוי לכאורה שייגאלו. אך אסתר שהיתה צנועה ונסתרת במיוחד, כפי שמעיד עליה שמה, הגיעה תפילתה אל מקום עליון ונסתר, שם יש ביטול לכוח המן. בשעת ההסתר שבהסתר תבוא אסתר הנסתרת בתפילה שבהסתר, ותסלק כוח מי שפועל בהסתר נגד עם ישראל. "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר".
מרדכי מן התורה מנין? דכתיב "מָר דְּרוֹר". בתרגום אונקולוס, "מֵירָא דַכְיָא", ובו כל אותיות מרדכי. אך לא זה הרמז היחיד בפסוק, "מָר דְּרוֹר" הוא אחד מסממני הקטורת. כוחו של מרדכי הפוך מכוחו של המן. המן בגימטריא מאדים, שכוחו מן השטן הוא מלאך המוות. לעומתו מרדכי נרמז במה שנאמר: "וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר וגו'" לפי שהקטורת מצילה מן המיתה, ומרדכי הוא מי שמתנגד ומסלק כוח המיתה מן העולם. כאסתר גם כוחו של מרדכי היה נסתר, כקטורת שהיו מקטירים בסתר בקודש הקודשים ביום הכיפורים. אף בשאר ימות השנה, כאשר עלתה הקטורת על מזבח הזהב בהיכל, היו פורשין מן העזרה כדי שתהיה הקטורת בחשאי. על הקטורת נאמר, "יבוא דבר שבחשאי ויכפר על דבר שבחשאי" , היינו על לשון הרע. בא מרדכי בתפילתו ובהשתדלותו וסילק את רושם גזרת המן שבאה מכוח לשון הרע שאמר המן על ישראל, "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים וכו'".
"תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח, וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ."



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויקרא התשע"ט:
- הרב דב ביגון
קרבנות - הרב דוד לנדאו
לך כנוס את כל היהודים - הרב אלישע וישליצקי
שמחה - הרב יורם אליהו
להיות מוכנים להקריב קרבן - הרב חגי לונדין
מְגִלַּת דָּוִד 20 - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: