חנוכת המשכן

מחציתה הראשונה של פרשת “צו” היא השלמת עניין הקרבנות” וממנה מגיעים למחציתה השניה העוסקת בחנוכת הבית ובהכנות האנשים המיוחדים לעבודה. “ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים” ושמרתם את משמרת ד’… כי כן צֻויתי” . שבעה ימים אלה הם הכנה לחנוכת המשכן שביום השמיני; אבל יש לזכור שכל הימים האלה ועניינם מתחיל מ”ושכנתי בתוכם” . השכינה שורה בכללות האומה הישראלית” ומתוך כך יש עניין שהיא תתגלה גם אצל כל יחיד ויחיד מישראל ובסדר חייו” כי לא היחידים הם העושים את הציבור” אלא הציבור הוא המקור של כל היחידים.
יש בישראל שתי פרוצדורות אלוקיות להיטהרות: טהרת היחיד הנעשית על ידי מי חטאת” וטהרת הציבור” כלל ישראל” הנעשית על ידי יום הכיפורים” שאז כל ישראל מטוהרים מאור הקודש המופיע מהמרכזיות של המקדש וקדשיו. “וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל” . יום הכיפורים הוא על גבול שמים וארץ: מחד גיסא הוא נקבע על ידי בית דין כמו יום טוב” ומאידך גיסא הוא נקרא שבת. יום הכיפורים הוא יום שאנחנו קובעים” שבית דין קובעים מכוח התורה ומתוך חישובם במציאות” ואותו יום הוא שבת השייך ליצירה האלוקית האבסולוטית המוחלטת. “מערב עד ערב תשבתו שבתכם” . פלאי-פלאים! נצח וזמן ביחד. פה מתגלה במיוחד סגולת ישראל וגבורת ישראל ה”דבקים בד’ אלוקיכם” .
על כן מההתקדשות וההתחנכות של הכהנים לעבודת המקדש יש המשך לדורות” כפי שאומרים חז”ל: “כאשר עשה ביום הזה” צוה ד’ לעשׂת לכפר עליכם” . “‘לעשׂת’ ? זה מעשה פרה” ‘לכפר’ ? זה מעשה יום הכפורים” . משבעת ימי ההכנה לחנוכת הבית” נמשכים שבעת ימי פרישת הכהן העסוק בשריפת אפר הפרה” ושבעת ימי פרישת הכהן הגדול לפני יום הכיפורים. בית המקדש” בו נאחז “ושכנתי בתוכם”” מקיף את שני הצדדים של קדושת ישראל” קדושת הפרט וקדושת הכלל” טהרת הכלל ביום הכיפורים וטהרת הפרט על ידי אפר פרה. השכינה בתוכֵנו לדורות עולם” בתוך “עם מקדשי שמך” .