ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


המטרה מקודשת ע"י האמצעים / המרחב הזוגי

אסתר אברהמי

לאחר שבוע, כשהגיעו יעקב ורונית, יעקב פתח את הפגישה ואמר בחוסר סבלנות: "כל השבוע אני מסביר לרונית שכל מה שאני טורח זה בשבילה, כי אני אוהב אותה והיא חשובה לי. אני מלא רגשות כלפיה ועושה המון בשבילה. אז אני לא מבין איפה הבעיה. מאז ומעולם, גברים עבדו קשה כדי לפרנס את משפחתם וקיבלו מהנשים הערכה גדולה. הפמיניזם של התקופה, בלבל את הנשים לגמרי וכל מה שיקבלו לא טוב להן".
רונית הגיבה מיד:"יעקב! איך אתה אומר את זה, אתה יודע שאני מאד מעריכה את כל מה שאתה עושה. אני בסה"כ מתלוננת על מה שמאד חסר לי-אותך! אני חושבת שאתה צריך לקבל את הצורך הזה שלי כמחמאה, כי אני רוצה אותך...". יעקב נראה מפויס והתנצל:"לא התכוונתי אלייך באופן אישי, סליחה. את באמת חשובה לי".
"מרגש אותי לראות, עד כמה איכפת לכם זה מזה ובעז"ה, נשלים עתה את החוליה החסרה לכם".
נראה לי שהמחמאה נעמה להם מאד. הם ישבו נינוחים ומצפים לשמוע ולקבל את ההבנה שחסרה להם.
אני רוצה לשאול אתכם. מה המטרה בחיים המשותפים שלכם? האם כדי להשיג מטרות חומריות או שהמטרה שיהיה לכם טוב ביחד, גם אם לא השגתם את כל המטרות?
"גם וגם", ענו שניהם. "נכון", אמרתי. שתי המטרות חשובות בחיים. השאלה איזו מטרה משרתת את המטרה האחרת? או איזו מטרה עיקרית ואיזו משנית?" שאלתי.
יעקב חשב רגע ואמר: אני אומר לך עוד הפעם. אני אוהב אותה ורק בגלל זה, אני עושה הכול בשבילה. אז ברור שהעיקר הוא שרונית תהיה שמחה ומרוצה.
"העיקר ששנינו נהיה שמחים ומרוצים", הדגישה רונית.
"למה את מתכוונת במילה: שנינו?" שאלתי.
אני לא רוצה שירגיש שהוא רק משרת את הרצונות שלי. אני רוצה להרגיש חוויה של ביחד של שנינו.
"מה אתה אומר"? "למה לא? עוד יותר טוב, אם זה רק יהיה אפשרי..." אמר.
אני מבינה מדבריכם שעקב כל העיסוקים, אתם לא מוצאים זמן להתייחס ל"ביחד" שלכם. בחיי נישואין יש עיסוקים חומריים הכרחיים לקיום הפיזי שלנו כבני אדם. יש הכרח לעבוד כדי לפרנס, כדי שיהיה אוכל, ריהוט, מוצרי חשמל ביגוד וכד'. יש צורך לטרוח בגידול ילדים הפיזי, הנפשי והרוחני. יש צורך לעמול על סדר וניקיון וכן הלאה, צרכים רבים מאד שלא מותירים פניות פיזית ונפשית לשאול מתוך מה אנחנו פועלים?
לפני תחילת כל המרוץ הזה, לפני החתונה (ורצוי גם אחריה), בני זוג מסמנים את המטרה שכל מעשיהם יהיו מתוך הביחד הזוגי. כל מה שבני הזוג פועלים בחייהם, הם לא בשבילו או בשבילה, אלא ביצירת מרחב זוגי שכל אחד מהם תורם את חלקו, למען הביחד שזו יצירה חדשה, המורכבת משניהם ושייכת רק להם.
לדוגמא: שניכם מכינים את צורכי השבת ביום שישי וחילקתם את התפקידים ביניכם, כך שכל אחד ממלא את מה שסוכם. ייתכן שצורכי השבת יהיו עשויים על הצד הטוב ביותר והתוצאות יהיו משביעות רצון. באופן הזה, שניכם פועלים כמשרתים את צורכי השבת. העיקר הן התוצאות ואתם האמצעים לקבלתן. אפשר יהיה להחליף אתכם באנשים אחרים שיבצעו את המטלות. לעומת זאת, מרחב זוגי מהנה נוצר, כאשר תוך כדי עשיית המטלות, אתם שואלים ומתעניינים זב"ז, מחמיאים זל"ז תוך כדי התייחסות ליכולות הייחודיות. אתם קשובים למצבי הרוח / לתחושות העומס / העייפות וכד' ומציעים את עזרתכם אם אפשר, או שעוצרים לרגע ויוצרים ביחד סדרי עדיפויות אחרים שיקלו על כל אחד מכם. כך שאולי לא תמיד התוצאות יהיו כפי שרציתם. אבל מה שוודאי, שיצרתם מרחב זוגי אינטימי שלכם, תוך כדי העיסוקים הרבים ההכרחיים. יצירת המרחב הזוגי, היא העיקר בחיי הנישואין שדרכו ומתוכו, ניתן למלא את השליחות האלוקית, בבניית עם ישראל.



מאמרים נוספים מעלון פרשת פקודי תשע"ט:
ישראל בכל מסעיהם - הרב דב ביגון
הוי דן כל מפלגה לכף זכות - הרב שלמה אבינר
נקיות - הרב יורם אליהו
איך להנציח אדם שנפטר? - הרב ליאור אנגלמן
בדיחידוש לפרשת פקודי - הרב יואב מלכא
שכינה במקדש - הרב דוד לנדאו
סוד העיבור - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: