ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


סידרת 'אֲרוֹן הַבְּרִית' - חלק ד': מי גנז את ארון הברית?

נתן קוטלר


לע"נ יעל רזניק קרמר ז"ל
השאלה 'מי גנז את הארון?' היא שאלה מורכבת, כי מצאנו מסורות סותרות בשאלה זו, יש אומרים שיאשיהו גנז את הארון ויש אומרים שהיה זה ירמיהו. נציע שתי דרכים ליישב את הסתירות: ייתכן שגנזו יחד את הארון או ייתכן שהיו שני ארונות וכל אחד מהם גנז ארון אחר.
יאשיהו גנז את הארון
לפי פשט דברי חז"ל בבבלי ובירושלמי, יאשיהו גנז את הארון: "ומי גנזו - יאשיהו גנזו. מה ראה שגנזו - ראה שכתוב 'יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ' (דברים כח, לו) - עמד וגנזו, שנאמר 'וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל' (דברי הימים ב' לה, ג)" (יומא נב, ב; ראה: ירושלמי שקלים ו, א). ואכן, אנו מוצאים מקורות רבים בראשונים שתומכים בשיטה שיאשיהו גנז את הארון (ראה: רמב"ם הל' בית הבחירה ד, א; רלב"ג ויקרא ט"ז, ב; בית הבחירה למאירי יומא שם).
אולם, מצינו דעה אחרת לגבי זהות גונז הארון.
ירמיהו גנז את הארון
במדרש 'שכל טוב' שחובר על ידי רבינו מנחם ב"ר שלמה שחי בתקופת הראשונים, נאמר לגבי המטה של משה: "ונגנז באהל מועד עד ימי ירמיה, ובימי ירמיה נסתר מעיני כל חי עם אהל מועד והארון והעדות וכלי הקודש שנעשה במדבר, הקב"ה יזכני לראותם בהעלותו את עיר הקודש על ראש שמחתי" (שכל טוב שמות ד, יז). ובשו"ת הרדב"ז נאמר: "ובזמן שקבל מרע"ה את הלוחות למדוהו האותיות וציורן וסודותן ומיד נתן את הלוחות בתוך הארון ולא יצאו משם ונגנז בימי ירמיהו הנביא ולא ראה אותם אדם" (שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תמב).
ממדרש 'שכל טוב' ומדברי הרדב"ז נמצאנו למדים שארון הברית נגנז בימי ירמיהו, אך לא נתפרש האם ירמיהו גנזו בעצמו, או שרק נגנז בימיו? וכן היכן נגנז?
אולם ממקורות חיצוניים כמו ספר חשמונאים ב' ובספר יוסיפון מצינו שירמיהו גנז את הארון בעצמו בהר נבו [לשאלת מהימנותו ההלכתית של ספר חשמונאים ב' - ראה: תחומין (כב), תשס"ב, עמ' 111 הערה 29; ולגבי ספר יוסיפון מצינו שרבותינו הראשונים והאחרונים החשיבו ספר זה ואף הזכירו אותו בחיבוריהם, יחד עם מספר הסתייגויות - ראה: שו"ת דברי יציב יו"ד סי' קפז].
חשוב לציין שמשקל שתי המסורות אינו זהה. המסורת שהארון נגנז על ידי יאשיהו מתחת להר הבית מבוססת הרבה יותר מהמסורת השניה. וכן המקורות של המסורת הראשונה הם ש"ס ופוסקים ולכן סמכותם גדולה הרבה יותר ממדרשים וכמובן ממקורות חיצוניים שעליהם מסתמכת המסורת השניה.
הסתירה - שתי מסורות סותרות
נראה שהיו שתי מסורות בדבר מיקומו של הארון וזמן גניזתו: מסורת אחת שיאשיהו גנז את הארון מתחת להר הבית ומסורת שניה שירמיהו גנז את הארון בהר נבו. השאלה היא איך ניתן להסביר את הימצאותן של שתי מסורות הסותרות זו את זו?
תירוץ א' - יאשיהו וירמיהו גנזו יחד את הארון
אנו יודעים כי ירמיהו חי בתקופת יאשיהו כפי שנאמר בתחילת ספר ירמיהו שהחל להתנבא בשנת שלוש עשרה למלכותו של יאשיהו (ירמיה א, ב). ובכן, ייתכן שירמיהו היה נוכח בשעת גניזת הארון בשנת שמונה עשרה למלכותו של יאשיהו (מלכים ב' כב, ג ואילך). אם כן ניתן להסביר את הימצאותן של שתי מסורות לגבי גניזת הארון - בכך שיאשיהו וירמיהו גנזו אותו יחד.
אולם במסכת מגילה (יד, ב) מובא שירמיהו לא היה נוכח בשנת השמונה עשרה ליאשיהו שהייתה כאמור השנה שבה מצאו את ספר התורה בבית המקדש והשנה שכנראה גנזו את הארון. הגמרא שואלת מדוע, כאשר מצאו את הספר תורה, שאלו את חולדה הנביאה ולא את ירמיהו? הגמרא מביאה כמה תירוצים ואומרת בתירוץ האחרון שירמיהו לא היה נוכח באותו זמן כי הלך להחזיר את עשרת השבטים. אם כן, לא ניתן לייחס את גניזת הארון לירמיהו אם לא היה נוכח בשנה זו [אמנם ע"פ התוס' בערכין יב, א וע"פ רש"י במגילה יד, ב משמע שירמיהו החזיר את עשרת השבטים בשנה הי"ח ליאשיהו, אלא שאיננו יודעים מתי החזיר אותם באותה שנה, האם לאחר גניזת הארון, או לפני גניזתו? ולכן אם ירמיהו החזירם לפני גניזת הארון, מסתבר שהיה נוכח בגניזת הארון וא"כ ניתן לתרץ שיאשיהו וירמיהו גנזו יחד את הארון].
תירוץ ב' - שתי גניזות של שני ארונות
הייתי רוצה להציע תירוץ אחר המבוסס על שיטת רבי יהודה בן לקיש בתלמוד הירושלמי שהיו קיימים שני ארונות: ארון אחד עם הלוחות השניים שהיה מונח בקודש הקודשים וארון שני עם שברי הלוחות שהיה יוצא עִם עם ישראל למלחמה: "תני רבי יודה בן לקיש אמר שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר אחד שהיתה התורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו" (ירושלמי שקלים ו, א ועוד מקורות רבים). אם אכן היו שני ארונות, ניתן אולי להעלות השערה שייתכן כי ארון אחד נגנז על ידי יאשיהו וארון שני נגנז על ידי ירמיהו בתקופה מאוחרת יותר.
כך או כך, המסורת המקובלת היא שיאשיהו גנז את הארון בימי ירמיהו.
לתגובות: [email protected]



מאמרים נוספים מעלון פרשת פקודי תשע"ט:
ישראל בכל מסעיהם - הרב דב ביגון
הוי דן כל מפלגה לכף זכות - הרב שלמה אבינר
נקיות - הרב יורם אליהו
איך להנציח אדם שנפטר? - הרב ליאור אנגלמן
בדיחידוש לפרשת פקודי - הרב יואב מלכא
שכינה במקדש - הרב דוד לנדאו
סוד העיבור - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: