ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: במדבר
פרשה נוכחית: נשא
פרשה הבאה: בהעלותך
 


האשליה הגדולה של המדיה

נתן קוטלר

לפעמים כשעומדים לפתוח את הרדיו או העיתון, אנו לוקחים נשימה עמוקה ושואלים את עצמנו בחשש "אלו דברים נוראיים קרו מאז הפעם האחרונה ששמענו חדשות?" נשמע מוכר? לעיתים אנו מקבלים תחושה שהעולם הוא מקום ממש לא סימפטי ומלא ברוע. אבל האם זה נכון? האם באמת הרע מרובה על הטוב? ואם לא, איך ייתכן שאנו שומעים רק על הדברים השליליים? האם זו נאיביות להתמקד בטוב?
הרב יונתן זקס, הרב הראשי לבריטניה, מספר בספרו 'חדוות החיים' (,(Celebrating Life על ניסוי שנהג לערוך בהרצאותיו. הוא היה לוקח דף לבן שסימן בו מראש נקודה שחורה, מראה את הדף לקהל ושואל "מה אתם רואים?" הוא מעיד שרוב האנשים אמרו שהם ראו נקודה שחורה ואז היה שואל אותם 'אם רוב הדף - לבן, מדוע להתמקד בנקודה שחורה קטנה?'
הרב זקס מסביר שזו האשליה הגדולה של המדיה. נניח שבאמת העולם היה ברובו רע, האם היינו מתרגשים כשהיינו שומעים על פשעים ועבריינות? סביר להניח שלא, לכן דווקא משום שהעולם ברובו הוא טוב, אנחנו מוטרדים בכל פעם מחדש כאשר קורה דבר רע. ככל שהמאורע נדיר יותר, כך ההתעניינות גדולה יותר. המדיה עוטפת אותנו באשליה שהעולם הוא רע, רק משום שהיא מדווחת על הדברים השליליים שקורים. אם הכל הוא רק "מעגל קסמים" של 'רייטינג-פרסומות-כסף', אז מדוע להראות מציאות אמיתית, הרי הטוב אינו יוצר 'סקופים' גדולים במיוחד?
אך הרמב"ם כותב במורה נבוכים (חלק ג פרק י"ב) שזו טעות גדולה לחשוב "שהרע במציאות יותר על הטוב". הרמב"ם כותב שכאשר מתבוננים בכלליות על העולם, מתפעלים מכל החסד והטוב שהקב"ה עושה בעולם ומבינים שהטוב מרובה מן הרע.
בפרשת השבוע שלנו אנחנו מתפכחים מאשליית המדיה "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (דברים כו, יא). ההתמקדות בטוב אינה נאיביות, אלא יש באמת המון טוב בחיים שלנו שלפעמים אנו נוטים לשכוח על קיומו. הבאת הביכורים מזכירה לנו על כל הדברים "הרגילים" בחיים שלנו שראוי ונכון לשמוח עליהם.
"מהיכן צהלת הרוח יכולה לנבוע, אם לא מהכרח הטוב המוחלט, הטוב האלקי"... (אורות הקודש ח"ב, עמ' תפה)

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: