מְגִלַּת דָּוִד 16
כַּאֲשֶׁר גָּלְיָת רָאָה אוֹתִי מִתְקָרֵב אֵלָיו” הוּא הִתְחִיל לִצְעֹד לְעֶבְרִי” כַּאֲשֶׁר עוֹזְרוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו וּמַחְזִיק אֶת הַמָּגֵן שֶׁלּוֹ. גָּלְיָת הִסְתַּכֵּל עָלַי בְּבוּז. אָכֵן” אֵינִי נִרְאֶה כְּלָל כְּלוֹחֵם” אֲנִי נַעַר צָעִיר עִם פָּנִים עֲדִינוֹת אַדְמוּמִיּוֹת [1]. הוּא קָרָא:
– מָה אַתָּה חוֹשֵׁב” אֲנִי כֶּלֶב? מָה אַתָּה בָּא אֵלַי עִם מַקֵּל? אֱלֹהֵי פְּלִשְׁתִּים יַהֲרֹג אוֹתְךָ מִיָּד! וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה![2].
הוּא נִרְאֶה גָּדוֹל וְגִבּוֹר וּמַפְגִּין בִּטָּחוֹן עַצְמִי” אֲבָל אֲנִי מַבְחִין שֶׁהוּא מַתְחִיל לְהִתְבַּלְבֵּל. הֲרֵי בְּהֵמוֹת לֹא אוֹכְלוֹת בְּשַׂר אָדָם. תֶּכֶף הוּא בְּיָדַי[3].
– אַתָּה בָּא אֵלַי בַּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבַכִּידוֹן” וְאָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ד’ צְבָאוֹת” אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ [4].
גָּלְיָת הִבִּיט בִּי הָמוּם. הִמְשַׁכְתִּי:
הַיּוֹם הַזֶּה ד’ יַסְגִּיר אוֹתְךָ בְּיָדַי” וַאֲנִי אַכֶּה אוֹתְךָ” אוֹרִיד אֶת רֹאשְׁךָ” וְאֶת גְּוִיָּתְךָ אֶתֵּן לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הַשָּׂדֶה. וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יֵדְעוּ כִּי יֵשׁ אֱ-לֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל [5].
הוּא שָׁתַק” וַאֲנִי הוֹסַפְתִּי:
– וְיָדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בַּחֶרֶב וְלֹא בַּחֲנִית יוֹשִׁיעַ ד’. כִּי לד’ הַמִּלְחָמָה” וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵינוּ [6].
גָּלְיָת הִתְחִיל לִצְעֹד לְעֶבְרִי…
——————————
1. שמואל א יז מא-מב.
2. שם מג-מד.
3. רש”י מד.
4. שם מה.
5. שם מו.
6. שם מז.