ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה הבאה: אחרי מות
 


נדיבות

הרב יורם אליהו

"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". הקב"ה מצווה את בני ישראל לתת תרומתם בנדיבות לב. נדיבות לב זו נתינה מכל הלב, ברצון גמור. חז"ל מציינים שמתוך שישראל נתנו תרומתם בנדיבות לב, כך הקב"ה מתייחס אליהם באהבה ובנדיבות לב. נאמר במדרש הגדול, "לפי שהתנדבו ישראל במלאכת המשכן בכל לבם, אף הקב"ה מפייסן בלב שנאמר 'דברו על לב ירושלים' ". ותלו את הסיבה שבית המקדש נחרב והמשכן לא, בנדיבות הלב: "משכן שהתנדבו אותו בכל לב לא שלטה בו עין (לא שלט בו שונא), אבל מקדש שהתנדבו אותו בלא לב שלטה בו יד אויב".
מהי נדיבות? המהר"ל ב'נתיב הנדיבות' מבאר, שנדיבות היא מעל גמילות חסד ומעל הצדקה. בגמ"ח האדם עושה טוב, בצדקה הוא מרחם על העני "אבל הנדיבות כאשר האדם ותרן בממונו לוותר כנגד חברו ואינו מקפיד עימו, וזהו מידת ותרנות וזו מידה מעל השניים הקודמים".
הפלא יועץ (נדיבות) מבאר ומשבח מידה זו מאוד "כמה טובה מידה זו של רוח נדיבה, טוב לשמים וטוב לבריות, טוב לעצמו וטוב לאחרים, טוב לעולם הזה וטוב לעוה"ב, ומוסיף ואומר שמידה זו היא "מתת אלוקים וטבע הוא באנוש". אדם שהוא נדיב, ותרן, זו מתנה משמים, הוא אדם האהוב על הבריות וחייו מתנהלים בטוב ובנעימים, כי עינו אינה צרה במה שיש לאחרים אלא אדרבא, הוא שמח במה שיש להם ואף רוצה לתת להם משלו, בכך הוא אהוב למקום ואהוב על הבריות. אך גם מי שטבעו רע, אומר הפלא יועץ, הוא לא נפטר מיום הדין בתירוץ שכך זה טבעו, אלא "ביד האיש על-ידי שכלו ועל-ידי שקידה בלימוד מוסר ועל-ידי מלחמה תדירית ותחבולות יוכל להפוך את טבעו ולהחליף רע בטוב, ולפום צערא אגרא, וישפוך נפשו לפני ה', שרוח נדיבה תסמכהו".
הרמב"ם שמדריך אותנו בפרק ד' משמונה פרקים ללכת במידת האמצע, מונה את הנדיבות כמידה ממוצעת בין הפזרנות והקמצנות, וגם במידה זו הוא מדריך שצריך תמיד להיות נוטה קצת יותר אל הטוב, אל הפזרנות, מאשר נוטה קצת לקמצנות, והוא אומר שזה חוק הריפוי וסודו במידות הנפש "ששוב האדם מן הבזבוז לעין היפה, קל יותר משובו מהקמצנות לעין יפה". כלומר תיקון של נטייה טובה מדי לדרך האמצע, קל יותר מתיקון נטייה של מידה לא טובה.
ה'אורחות צדיקים' הקדיש שער שלם למידה זו והוא מרחיב את מידת הנדיבות מעבר לנדיבות בממון, "ויהיה נדיב בגופו לטרוח עבור כל אדם, לסבל עולם ומשאם, להצטער בצרתם, ולהתפלל בעדם, ולשמח בשמחתם, לבקר חולים ולעשות חסד עם המתים". והוא מלמד מהי הנדיבות העיקרית והחשובה ביותר, "וביותר צריך להיות נדיב בחכמת תורתו, ללמד לכל אדם דעת ולהמשיך את ליבם לשמים , וזוהי הנדיבות הגדולה ביותר שבכל מיני הנדיבות, המתנדב לאדם להביאו לחיי העולם הבא".



מאמרים נוספים מעלון פרשת תרומה תשע"ט:
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
ארון מנורה ושולחן - הרב דוד לנדאו
לברוא את העולם מחדש - הרב חגי לונדין
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - הרב אלישע וישליצקי
לִקְרַאת הַקְּרָב - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: