מְגִלַּת דָּוִד 14
– דָּוִד” אַתָּה טוֹעֵן שֶׁאֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ אֶת הָעֲנָק הַנּוֹרָא הַזֶּה?! הָא כֵּיצַד?! כָּל הַלּוֹחֲמִים הַגְּדוֹלִים וְהָאַמִּיצִים שֶׁלָּנוּ נִרְתָּעִים מִפָּנָיו! אַף אֶחָד לֹא מִתְיַצֵּב!
– אִם כָּךְ” אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” אֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת. אֵין שׁוּם סִבָּה לְפַחֵד מִמֶּנּוּ [1].
– אַתָּה?! אֵיךְ תּוּכַל?! אַתָּה רַק נַעַר וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעוּרָיו [2].
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” עַבְדְּךָ הָיָה רוֹעֶה צֹאן לְאָבִי” וּבָאוּ הָאֲרִי וְהַדֹּב וְגָנְבוּ שֶׂה מֵהָעֵדֶר. וַאֲנִי רָדַפְתִּי אַחֲרֵי שְׁנֵיהֶם. גַּם הָיוּ עִם כָּל אֶחָד עוֹד שְׁנֵי גּוּרִים שֶׁלּוֹ. וְהִצַּלְתִּי אֶת הַשֶּׂה. תָּפַשְׂתִּי אֶת הָאַרְיֵה בִּזְקָנוֹ וְהָרַגְתִּי אוֹתוֹ. אֶת כָּל אֵלֶּה הָרַגְתִּי [3].
שָׁאוּל הִבִּיט בִּי בְּהִתְפַּעֲלוּת.
– כֵּן אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” זֶה לֹא קָרָה בְּמִקְרֶה. בִּשְׁבִילִי זֶה אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֶצְטָרֵךְ לְהִלָּחֵם בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל. וְזֶה לֹא רַק בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל” אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד ד’. כִּי הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱ-לֹהִים חַיִּים [4].
– אֵינְךָ מְפַחֵד?!
– אֵין מָה לְפַחֵד” אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” ד’ שֶׁהִצִּילַנִי מִן הַדֹּב וְהָאַרְיֵה” הוּא יַצִּיל אוֹתִי מִן הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה [5].
– בְּסֵדֶר” אֲנִי נוֹתֵן בְּךָ אֵמוּן. לֵךְ לְהִלָּחֵם” וד’ יִהְיֶה עִמְּךָ [5].
——————————-
1. שמואל א יז לב.
2. שם לג.
3. שם לג – לה. רש”י.
4. שם לו.
5. שם לז.