לע”נ אמי מורתי מרגלית בת מזל טוב ע”ה
ישראלים רואים שלט “צבע טרי”” מניחים את היד ואומרים “וואלה” באמת צבע טרי”.
אנו מוצאים בישראל מין תכונה כזו להעביר כל דבר תחת שבט הביקורת “כי עם קשה עורף אתה”” מין דחף כזה לרדת עד אמיתתו של דבר בשפע דרישות וחקירות. וכדברי המהר”ל שכינוי זה מעלה הוא לישראל “כי עם קשה עורף אתה”” מצד תכונת השכל שאינו מתפעל לקבל כ”פתי המאמין לכל דבר” כמובן מאליו” אלא מרבה בדרישות וחקירות ורק כשמגיע סוף סוף ל”צורתא דשמעתתא” אז מתיישבת דעתו ונחה” ואנחת רווחה בוקעת ממנו: “וואלה צבע טרי”. וכן נהגו עם משה רבם עד שאמר “עוד מעט וסקלוני העם הזה” וכלפי מעלה נאמר “ממרים הייתם עם ה’ מיום דעתי אתכם.”. שכביכול אינם נושאים פנים אף לא-להיהם וכן “עד מתי תנסון את ה’ אלוקיכם…”
ויסוד התהיה והמחקר” הסקרנות והפליאה” ששורשן באהבת האמת” שעזה כמוות אהבתנו אותה” היא שחשפה לפנינו מטמוניות ש”עין לא שזפתן” הן בטבע המציאות והן בשגב אמונתנו. אמונה” שאף שתַו תמימותה הוא יסוד סגולתנו” הנה כח המחקר משכלל את הופעתה” ואחרי כל עלילות השכל היא שבה אצלנו לתמימותה הראשונה שהיא עיקר. זהו גורלו של עם זה” שדחף ההתנסות שלו יטביע לעיתים את חותם אצבעותיו גם “בצבע הטרי” אף שיש עליו שלט אזהרה מפורש” ורק אז יבוא אל אותה ודאות שאין אחריה צל ספק אף שכבר היתה מקננת בנפשו בכוח” אבל עתה יצאה לפועל הגמור ואין חכם כבעל נסיון. מובן שתכונה זו” כל עוד לא הגיעה לגמר בישולה ביחיד ובכלל” יש לה תולדות מזיקות ולעיתים קשות ומרירוֹת… אבל גם אחרי החשבון היותר נוקב על אודות טעויותינו בזה” נוכל לומר שאין אנו אלא כ”טועים בדבר מצווה”. וככל שנרבה אור תורה כן תזוקק תכונה זו ותעמוד על דיוקה נקיה מסיגים” ויתקיים בנו “כבוד אלקים הסתר דבר כבוד מלכים חקור דבר” (משלי כה ב) בלא הפרזה של שוטטות מחשבתנו במה שלא הורשינו” ומאידך בחשק נמרץ וסקרנות בריאה ביחס למה שהורשינו ואף חויבנו לחוקרו עד לאן שידנו מגעת.