הִגַּעְתִּי לְזִירַת הַקְּרָב” לְהָבִיא מָזוֹן לְאַחַי הַגִּבּוֹרִים. הַמַּרְאֶה שֶׁרָאִיתִי אַדִּיר: מַחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים מוּל מַחֲנֵנוּ. הֵם עוֹמְדִים עַל הַר וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל הָהָר מִמּוּל” וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם [1].
וְהִנֵּה יוֹצֵא מִמַּחֲנֵה פְּלִשְׁתִּים אִישׁ גָּבוֹהַּ שֵׁשׁ אַמּוֹת [3 מֶטֶר] עֲנָק בְּשֵׁם גָּלְיָת” חוֹבֵשׁ כּוֹבַע נְחֹשֶׁת וְלוֹבֵשׁ שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים כָּבֵד” מִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו” וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת וַחֲנִית. כָּל כְּלֵי הַנֶּשֶׁק הָאֵלֶּה גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים כָּמוֹהוּ [2]. הֵם מַפְחִידִים כְּמוֹ שֶׁהוּא מַפְחִיד.
הוּא נִגָּשׁ וְקוֹרֵא לְעֶבְרֵנוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וּמְחֻצָּף:
– לָמָּה לָנוּ לָצֵאת לְמִלְחָמָה זֶה נֶגֶד זֶה? הִנֵּה אֲנִי יוֹצֵא מִצַּד הַפְּלִשְׁתִּים” וְאַתֶּם תִּבְחֲרוּ לָכֶם נָצִיג” וְנִלָּחֵם שְׁנֵינוּ . אִם הוּא יְנַצֵּחַ אוֹתִי” נִהְיֶה לָכֶם לָעֲבָדִים. וְאִם אֲנִי אֲנַצֵּחַ אוֹתוֹ” אַתֶּם תִּהְיוּ לָנוּ לָעֲבָדִים [3].
אֶצְלֵנוּ כֻּלָּם שׁוֹמְעִים וְרוֹעֲדִים מִפַּחַד. אַף אֶחָד לֹא מֵעִיז לָגֶשֶׁת מוּלוֹ [4].
הָעֲנָק מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בְּבוּז:
– הִנֵּה חֵרַפְתִּי אֶת צְבַאֲכֶם. אַתֶּם אֵינְכֶם מִתְבַּיְּשִׁים?! אֵין לָכֶם טִפַּת גְּבוּרָה! [5].
כֻּלָּם שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ וּבוֹרְחִים מִפָּנָיו בְּפַחַד אֵימִים [6].
אֲנִי נִדְהָם מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם הַנּוֹרָא. מָה קָרָה? אֵין אֶצְלֵנוּ מִי שֶׁיִּלָּחֵם נֶגְדּוֹ? נָכוֹן שֶׁהוּא עֲנָק וּמַפְחִיד. אֲבָל אֵיפֹה הָאֱמוּנָה וְהַגְּבוּרָה?!
—————————
1. שמואל א יז ג.
2. שם ד – ז.
3. שם ח – ט.
4. שם יא.
5. שם י. מצודת דויד.
6. שם כד.