ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה הבאה: אחרי מות
 


"תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ"

הרב אלישע וישליצקי

פרשה ונפש בחבלי משיח
שיחות הרב אלישע וישליצקי זצ"ל לפרשת השבוע
שיחה לפרשת בשלח
חירות ואחריות
במכלול חסדי ה' ונסיו, לא רק ביציאת מצרים, אבל כן כאבטיפוס לכל הניסים, לכל הגאולות, לכל היציאה מן המְצרים, מתבררת סוגיה שיש לה בהחלט קודם כל מקור אלוקי, אך לא פחות מכך - אחריות אנושית.
רבי אברהם אבן עזרא שואל מדוע מחנה שלם, מחנה ישראל שכלל לפחות 600,000 גברים מעל גיל 20, לא יכול היה להילחם מול 6,000 מצרים עם רכב? כמותית נראה שזה דורש הסבר:
"יש לתמוה איך יירא מחנה גדולה של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם. ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם" (ראב"ע שמות יד, יג).
אומר הראב"ע: בנס שהקב"ה עושה - המכות שהמצרים מקבלים, הם הרבה מעל הטבע, לעומת זאת, השינויים בתוך ישראל, בנפש הישראלית - מתי היא תלמד להיות עם גבורה, עם התגברות על הפחד, על העבדות, על השעבוד למצרים - זה כבר תלוי גם בנו:
"...כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה. ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו" (שם, שם).
ה' משאיר פתח, והשארת הפתח הזה היא באחריותנו, כמובן, מתוך מה שה' רוצה.

ויסעו מחרדה
יותר מזה אומר הראב"ע: ה' מחליף את הדור כי הם לא מלומדי מלחמה, הם לא יכולים להשיב מלחמה נגד אדוניהם, ובעצם, בצורה יותר כואבת, מתגלה שהם לא יכולים להיכנס לארץ:
"והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה... סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים. כי אין כח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות. והיתה להם נפש גבוהה..."
וזה בירור גדול לאורך ולרוחב ההיסטוריה שלנו. גם בחלוף שבעים שנה מחורבן בית המקדש הראשון, היה בירור גדול; הבירור הזה כלל גם תאריכים - 70 שנה, ושמות - שמו של כורש, הכול היה ברור, יש נביאים, יש חותם אלוקי, והנה אף על פי כן עולים לארץ רק בודדים, פחות מעשרה אחוז. למה? כי זה תלוי גם בנו, האם התעוררנו לקולו של הקב"ה, הדובר דרך קולו של כורש?
ואם נכפיל ונקבל אלפיים שנות גלות, השאלה הזאת נעשית משמעותית עוד יותר. על כך אומר רבו של רבי צדוק מלובלין בספרו 'מי השילוח' שהקב"ה יוליד תקיפות בליבם, לבל יחרדו:
"ויסעו מחרדה ויחנו במקהלות היינו בעת שהש"י יחפוץ לקבץ אותנו אז יתן תקופות בלבם שלא יחרדו, בלואי שתהיה בקרוב בימינו" (מי השילוח לפרשת מסעי, במדבר לג, כה).
וכפי שנאמר קודם, זהו מהלך אלוקי, הוא לא תלוי בנו, אך אנחנו צריכים לרצות אותו. "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי..." (שיר השירים ה, ב) איננו יכולים לומר: 'התארגנתי אחרת, לבשתי בגדים אחרים, אנחנו צריכים להיענות לקריאה האלוקית.

תביאמו ותיטעמו
אנו נמצאים בחודש שבט, תקופה שלפי בית שמאי כבר התחילה בראש חודש, ולפי בית הלל תגיע לשיאה בט"ו בשבט. כשבפנים-בפנים, בגזע העץ, במעבה האדמה, חלים שינויים אלוקיים והעץ נענה להם, ואז הוא מגלה איזו עוצמה יש בו.
יכול להיות שצמיחת חודש שבט, צמיחת הבשורות הטובות של חודש שבט, צמיחת האמון של האדם מישראל בכוחותיו, לא רק כוחותיו הפרטיים, כל זה מגיע גם לכוחות הנמצאים אפילו במעבה האדמה.
בסוף שירת הים נאמר "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שמות טו, יז) וכמו שהיה אומר הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, 'תביאמו ותטעמו' - זאת גאולה שלישית. וכך היה אומר הגר"א על תפילת מוסף של שבת; "ותטענו בגבולנו".
אנחנו רוצים שכל מעשה ההיאחזות החדש בארץ ישראל, כל מעשה הלידה מחדש, כל המעשה הנובע מהאמון באלוקים שנותן כוחות לעשות חיל - כל האחיזה הזאת, אנחנו מבקשים, לא תהיה לשווא, כלשון השיר: "לא לשווא אחי חצבת".
על כל טיפה וטיפה, אנחנו מודים לקב"ה. על כל אבר ואבר. פינו כשלעצמו לא יכול לשבח, לשוננו כשלעצמה לא יכולה לדבר, כי מי אנחנו? אבל הלשון שאתה שמת בפינו וכן יתר האיברים, הם יודו וישבחו ויפארו. שבת שלום והמשך חודש טוב ושמח.



מאמרים נוספים מעלון פרשת בשלח תשע"ט:
התחברות לקב"ה - הרב שלמה אבינר
הנהגה אלוקית - הרב דוד לנדאו
שירה - הרב יורם אליהו
פרשת המן - סגולה לפרנסה - הרב חגי לונדין
מנהג ישראלי - הרב יואב מלכא
מחשבות אחרי לכתו של עמוס עוז - הרב ליאור אנגלמן

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: