מחשבות על מצב הזוגיות בנישואין

מחשבות רבות עולות בין בני זוג באשר למצב נישואיהם” בעיקר כאשר קיים סבל במערכת הזוגית. יש המבטאים אותן במפורש ויש השומרים אותן בינם לבין עצמם. כאשר מגיעים לייעוץ” ע”פ רוב” הם כבר חושבים על פירוק הנישואין. טווח שנות הנישואין של הפונים לייעוץ” הוא בערך בין שנה עד שלושים שנות נישואין. המשפטים השגורים בפי הזוגות הצעירים: “אולי כדאי להתגרש עכשיו” לפני שיהיו ילדים” כדי שכולנו לא נסבול. המבוגרים יותר אומרים: “סבלנו די. לא מוצאים דרך לחיים טובים. ניסינו וניסינו ונגמרו לנו הכוחות”. לשאלתי” לשם מה הגיעו” מעלים בדרך כלל שלוש אפשרויות:
הראשונה החיובית – “חבל לנו להיפרד. אנחנו מאד רוצים למצוא דרך לחיות ביחד כמו שצריך”. זוג כזה ישקיע” ילמד ויצליח.
השנייה – חשים שזהו הניסיון האחרון לפני סיום הנישואין. אם הם מגיעים מראש עם חוסר אמון וחוסר תקווה” סביר להניח שלא יהיה שינוי.
השלישית- “האם נכון להתגרש כעת במצב הקיים? האם לא נזיק יותר לעצמנו? לילדינו?” או: הוא רוצה להתגרש והיא פוחדת להישאר לבדה ולהתמודד עם מטלות החיים. או” הוא אוהב אותה” אבל לה נמאס להתמודד עם התנהלותו. מצוי מאד שבני זוג” אינם מוצאים דרכים להסכמות ונאבקים זה בזה. אזי הם פצועים וכואבים וחושבים להתגרש” כי כשל כוח הסבל. אילו רק למדו כיצד לפתור מריבות ביניהם” היו מגלים עד כמה הם מתאימים. אך כשמגיעים מאוחר מדי” כאשר קצה נפשם זב”ז” הכאב גדול. בפרט כשמזהים במהלך הפגישות שניתן היה לחיות בהבנות ובסיפוק הדדי” אילו היו מגיעים מוקדם יותר.
אלה אכן מצבים כבדי משקל והרי גורל. בתרבות הנפוצה בחברה הכללית” שחדרה בחלקה גם לחברה הדתית” יש הסבורים שאפשרות של גירושין קיימת עוד בטרם נישאו: “מקסימום נתגרש ונפתח פרק שני בחיים”. או: “לא כדאי ללדת” עד שנהיה בטוחים שאנחנו באמת מתאימים”. יש כאלה ש”ברור” להם שהחיים אמורים להתנהל כראות עיניהם ובן הזוג “צריך לקבל אותי כפי שאני ולהסכים לדרכי. אם לא” אאבק או אתעלם ממנו” או שנתגרש”. האפשרות שיש מקום לחשיבה שונה” אינה קיימת במחשבה כלל.
לכל המצבים שהעליתי” יש אפשרויות רבות ומגוונות של ייעוץ וטיפול. כל זוג בהתאם לצרכיו המחשבתיים והרגשיים. אך תחילה חשוב להכיר עקרונות בסיסיים” באשר לנושא הגירושין.
בני זוג במערכת יחסים שלילית” גורמים סבל זל”ז מסיבות רבות ושונות. לדוגמא: חוסר ידע מהי זוגיות” השקפת עולם לא נכונה על זוגיות” השלכת קשייהם האישים על בן הזוג כ”תמונת מראה”” בעיות רפואיות וכן קשיים שלא ניתן כאן לפרטם. כובד הסבל” גורם לרצון לסיים את הנישואין ולאשליה שכאשר יצאו מהזוגיות הזאת” חייהם יהיו טובים ורגועים יותר. זו בד”כ אשליה מתוקה” שאחריה מגיעה ההתפכחות המרה. אמנם ישנם מצבים קיצוניים שבאמת ראוי להתגרש ואף מצווה וכל מקרה נידון לגופו בכובד ראש.
חשוב להבין שיש לנישואין מטרה עליונה: לכל אחד מבני הזוג” יש שליחות וייעוד אישיים בעולמו של הקב”ה. ההתמודדות בנישואין” מאפשרת לכל אחד לעמול על השלמת אישיותו. בני זוג המנוהלים ע” רגשותיהם השליליים ללא מודעות ושיקול דעת” או הרגלי חיים שאינם מועילים” “שמים מראה” זל”ז” ע”י ביקורת” לעג” כעסים וכד'” הם “נוגעים” באותם מקומות רגישים שכל אחד צריך לתקן בעצמו. אם הם נפגעים ו/או מאשימים” הם מחמיצים את ההתפתחות העצמית שניתן לזכות בה. הזכות מגיעה כתוצאה מהזיכוך המכאיב” בכור ההיתוך של התמודדות ההדדית בקונפליקטים שמטרתם” לגרום לעבודה עצמית לקראת שינוי חיובי. לדוגמא: אשה מעירה לבעלה על כך שהוא מפזר את חפציו בבית והיא לא יכולה לסבול את הבלאגן שלו. הוא נפגע ומעיר לה בציניות: “קודם תעמדי בזמנים כמוני ואח”כ נדבר עלי…” . בתגובתו זו” הוא מפסיד את ההזדמנות בשיפור עצמי בנושא הסדר ויותר מכך” הוא מרחיק את אשתו ממנו” ע”י מילותיו המכאיבות. באופנים כאלה ודומיהם” ההידרדרות במערכת היחסים גורמת למחשבות על גירושין כמוצא אחרון לשקט מדומה. לעומת זאת” אם יקשיב לקשייה וישתף אותה בתחושותיו” תוך כדי שיח מכבד ורצון אמיתי להבין זא”ז” יתאפשר שינוי לרווחת שניהם והמחשבות על פרידה” יהיו מהם והלאה.