ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: צו
פרשה נוכחית: שמיני, פרה
פרשה הבאה: החודש, תזריע
 


המעבר מתלונות לקראת הבנות בקשר זוגי - בנישואין

אסתר אברהמי

לאחר מספר פגישות עם דפנה, הופתעתי לראות את בעלה, ניצב בפתח יחד איתה. יקיר (שם בדוי), אמר שהוא מתאר לעצמו, שהיא החשיכה את דמותו, כי הרי הוא מכיר בע"פ, את טענותיה כנגדו. לאחר היכרות קצרה עם יקיר, דפנה אמרה שהיא שמחה שיקיר הגיע, למרות שהיא יודעת שהוא יסתור את דבריה וזה מקומם ולא מכבד אותה. היא רצתה להמשיך לדבר, אך הוא היסה אותה ואמר:" הגעתי במיוחד, כי אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם" ואז פנה אלי: "אני רוצה לחיות איתה בנעימות ומשום מה, היא מרגישה צורך להילחם בי על כל דבר. זה מתחיל באיפה להניח חפצים בבית וכלה באיך לדבר אל הילדים ולחנך אותם. אני מרגיש שעל פיה יישק כל דבר ואין לי מקום בתור גבר, או לפחות שותף בבית הזה". הוא סיים את דבריו בטון יורד וארשת פניו הייתה כשל אדם חסר אונים. דפנה הבהירה מיד "אל תדאגי לו איך שהוא נראה עכשיו, כזה מסכן... זה ממש לא נכון! בבית הוא חותך את דברי ולועג לחינוך שקיבלתי... אני לא מוכנה, שבגלל שהוא מדבר ככה באלגנטיות, תהיי בצד שלו....".
שתקתי. הזכרתי להם, את אחד הכללים הבסיסיים בחדר הזה: "כאן, אין צודק ואין אשם. אין מלחמה, כאן יש חיפוש משותף של דרכי הבנה ושלום. יחד איתכם נברר את הדרך להתקשרות בהבנה, שתתאים לשניכם".
נוצר שקט שאיפשר לשניהם להיכנס לאווירה של הקשבה, ולהבין שלא אשתף פעולה עם מאבקים שמובילים לריחוק זוגי.
יקיר שתק והתבונן על דפנה, כי ראה שהיא מכונסת בתוך עצמה. מראה שאולי לא היה רגיל אליו. דפנה הרימה את ראשה ונפגשה במבטו. שאלתי מה היא מרגישה כעת כלפיו. "הוא ממתין לי... זה יפה מצדו...". הצעתי שתפנה אליו ישירות ותאמר לו את הרגשתה. "וואו. אני לא רגילה לפנות אליו בסגנון כזה... ובכלל... תביני, הגעתי להישגים רבים בחיים, רק משום שנאבקתי עם עצמי ועם הסביבה, כדי להשיג את מה שרציתי. זה מתיש. נגמרו לי הכוחות...".
פניתי אליה:"דפנה, אפשר להשיג הרבה יותר ללא מאבק. אלא מתוך הקשבה והבנה. אני אתכם, ללוות אתכם בדרך חדשה." שניהם חייכו ואמרו, "הלוואי".
שאלתי, "מה מיוחד בקשר הזוגי שלכם שמבדיל אותו משאר הקשרים החברתיים שלכם?"
"מה זאת אומרת?!", ענו שניהם כאחד. אנחנו נשואים ולא סתם חברים", אמרה דפנה. "יש לנו מחויבות הדדית", אמר יקיר. חייכתי לשמע תמימות הדעים שצצה לראשונה בחדר. "זה נכון", אמרתי. "יש עוד משהו שונה ומיוחד בקשר הזוגי בנישואין. ריבונו של עולם, שותף בבחירה שלכם. יש בכל זוג אחדות נשמתית, שמתגלה מתחת לחופה וממשיכה להתברר ולהתגלות במהלך חיי הנישואין".
הם הביטו זב"ז כמנסים לרדת לסוף דעתי ודפנה אמרה:"את מדברת במילים גבוהות. איך זה מתבטא בחיי היום יום בינינו? כשאני מדברת עם יקיר אני לא חושבת על נשמה אחדותית, או איך שאמרת... אני פשוט מתכוונת לעשות טוב בשבילו, אבל הוא מקשה עלי...".
"זאת בדיוק הבעיה", התפרץ יקיר. "את עושה מה שאת חושבת שטוב לי, כי זה טוב לך! את לא שואלת את דעתי. פשוט קובעת בלי להתחשב בי..."
דפנה נראתה פגועה מאד, והתלוננה שהוא לא מעריך את מאמציה. עצרתי את מה שעלול להתפתח למריבה: "תראו, מה שקרה עכשיו, זו דוגמה למה שאמרתי. כשההנחה היסודית של כל אחד היא שהוא צריך לקבל לעצמו מהקשר, יש תלונות ומאבקי כוחות. לעומת זאת, כשברור לכם שאתם שני חלקים של אותה נשמה, אזי כל אחד יחפש מה לתת לשני כדי להתחבר.
הגעתם לכאן כדי ללמוד משהו חדש וליצור שינוי בזוגיות. כדאי שנתנסה בשיחה שמקרבת ביניכם. מוכנים?"
הם נבוכו, כמי שנתפשו בקלקלתם. דפנה אמרה:"כן, בודאי. אמרת שאפשר בלי מאבקים. עייפתי. אני מוכנה לנסות." יקיר אמר:"אני שמח להזדמנות הזאת."
המבט בשעון, הראה על סיום הפגישה. "בלית ברירה, נמשיך בפגישה הבאה. עד אז, אני מציעה, שכל יום תבחרו דבר אחד שתתנו לעצמכם - לקשר שלכם, כעניין מרכזי. זו יכולה להיות מחמאה או עשייה וכדומה. כל דבר שירומם אתכם... זאת תהיה הכנה טובה להתנסות בפגישה הבאה".



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויגש תשע"ט:
בעבותות של אהבה - הרב דב ביגון
סמיכה לרבנות לאשה?! - הרב שלמה אבינר
התפייסות - הרב יורם אליהו
תורה ומלכות - הרב דוד לנדאו
שיר לכנס הבוגרים - הרב יואב מלכא
אם כנים אתם - הרב אלישע וישליצקי
חבר בהקפאה - הרב ליאור אנגלמן
לב הפרשה - פרשת ויגש - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: