ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בא
פרשה נוכחית: בשלח
פרשה הבאה: יתרו
 


אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ

הרב זיו רוה

"וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ."
כיצד ניתן להבין בקשה זו של יוסף לאחיו בדרכם לארץ, הרי אי אפשר לכפות על אחיו מה לדבר ואיך להרגיש, וגם אם יאמר "אַל תִּרְגְּזוּ", מי אמר שיעמדו בזה? הלוא הדרך אל אביהם טעונה ברגשות ובחשבון נפש, ויש צורך אמתי שיתדיינו ביניהם כיצד להציג לפני יעקב תמונה שמן הסתם תעורר הרבה שאלות, שיוסף עודנו חי.
אלא שיוסף מבקש משהו אחר מאחיו. הוא איננו מבקש מהם להתעלם ממה שקרה ולא לעסוק בזה, שהרי זה בלתי אפשרי, אלא בקשתו שלא יאבדו את המבט הרוחני התולה הכל רק בהנהגה האלוקית. שאם ירדו אחיו אף מעט מגובה זה, הם ודאי יתרגזו זה על זה, ויאשימו איש את רעהו בעניין מכירתו, ושלא גילו עד כה דבר לאביהם, וכדומה. יוסף מבקש מהם להחזיק את חשבון סוף הסיפור גם בהתבוננות על תחילתו, ולתלות הכל בעצת ה' ולא בבחירותיהם. רק כך יוכלו שלא להתרגז.
פעמים רבות כשאדם נכשל ברוגז ובכעס, לאחר שנרגע מעט, הוא מצליח לראות שיכול היה גם כן להתבונן על האירוע מזווית אחרת. בראייה רוחנית יותר, מכילה יותר, אשר שמה פחות את עצמו במרכז, לא היה מגיע לידי רוגז. גם לאחר שנדלקה בנפשו אש הכעס, אילו רק היה מלמד זכות, מנתק מעט מגע, מיישב דעתו בפרופורציות נכונות, לעומת המחיר הנפשי שמשלם, היה מכבה את האש במימי השכל הזכים. לכן הכעס קרוי כישלון למעט מקרים יוצאי דופן, כיוון שיש כאן כישלון בראיית הדברים ממקום רוחני, ממקום שיודע שכל מה שה' עושה, הכל לטובה. על פי רוב מצב מרגיז אינו אלא ניסיון לאדם כדי שיקנה מדרגה פנימית יותר, ויפַתח שליטה עצמית. יוסף מבקש מהם מראש למנוע את ההתרגזות.
בתענית י: מובאות שתי דרשות ל"אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ". הראשונה, "אל תתעסקו בדבר הלכה, שמא תרגיזו עליכם הדרך". דבר זה תמוה, שהרי לפי הגר"א העיסוק בהלכה הוא דווקא התיקון לכעס. כשאדם מתווכח עם החברותא שלו בהבנת סוגיא, כוח נצחנותו משמש לבירור האמת האלוקית, וזהו תיקון לרגזנות חינם. בנוסף "שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף" . אם כן מדוע דרשו חז"ל את הפסוק כך? אלא שכוונת יוסף לעיסוק בהלכה במובן של בירור הנהגתם מעתה , שמצריכה חקירה ועיסוק באמת המציאותית, כגון מי אשם במכירתו, מה הן ההשלכות ואיך לקחת אחריות. לא זה הזמן לעסוק בבירור ביניהם כלל. עכשיו יש צורך להיפתח לאמת רזית עמוקה יותר, שלא תתגלה מתוך עיסוק בדבר הלכה צר. "אל תתעסקו בדבר הלכה, שלא תירגז עליכם הדרך", שלא תפספסו את הנקודה שאתם הולכים בדרך אלוקית גם בעל כורחכם. יוסף כביכול אומר לאחיו, הדרך שעברנו כולנו, איננה תלויה בהבנות ובבחירות שלנו. כעת צריך להעלות את המבט אל השמים העליונים, להתוודע אל השגחת ה' המדויקת והמופלאה, ולהעמיק בצורך העליון שבגזרת ירידת עם ישראל למצרים. שלא תרגז עליכם ההבנה העליונה, שאתם אמורים להתעלות אליה, הבנת הכרחיות הדרך בגזרתו ית'.
פירוש נוסף ל"אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ": "אל תפסיעו פסיעה גסה והכנסו בחמה לעיר". גם דרשת חז"ל זו אינה מובנת, וכי מה אכפת ליוסף באיזה אופן ילכו והאם יכנסו ליעדם בעוד אור היום מאיר? אלא שכאן נתן לכל אחד מהם הדרכה בינו לבין עצמו. "פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם", היא מבטאת את הרצון להגיע ליעד כמטרה, ומודדת את ההישגים ואת הזמן. באופן זה אדם מאבד את הראייה העמוקה והעדינה של ההתרחשות שבדרך. כל אחד מהאחים עלול לרדוף את עצמו עד כדי כתישה, אודות חלקו במכירת יוסף ותוצאותיה. יוסף כביכול אומר לכל אחד מאחיו, אל תבחן את העובדות היבשות, את התוצאות. צריך מבט יותר עדין, המתבונן על התמורות הנפשיות והתהליכים הפנימיים שהבשילו בדרך. דברים יקרים נולדו בתהליך שעברנו. "אל תפסיעו פסיעה גסה".
"והכנסו בחמה לעיר". נפש האדם נקראת "עִיר קְטַנָּה" . אל הסמטאות החשוכות של הנפש, חשוב להיכנס מתוך מבט נשמתי וראייה כללית. אם אור שמש זה אינו זורח, החרטה הצורבת עלולה להביא כל אחד מהאחים לעצבות גדולה. "לעולם יצא אדם בכי טוב, ויכנס בכי טוב שנאמר: "הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ". בחינת מעשי העבר, צריכה להיעשות רק באור הידיעה ש"לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ-לֹהִים" .
אל תרגזו, לא ביניכם, ולא אף אחד על עצמו. הביטו על הכל בעין טובה, ותנו משקל מכריע להשגחה העליונה שמחוללת הכל. "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ".


תגיות: פרשת ויגש



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויגש תשע"ט:
בעבותות של אהבה - הרב דב ביגון
סמיכה לרבנות לאשה?! - הרב שלמה אבינר
התפייסות - הרב יורם אליהו
תורה ומלכות - הרב דוד לנדאו
שיר לכנס הבוגרים - הרב יואב מלכא
אם כנים אתם - הרב אלישע וישליצקי
חבר בהקפאה - הרב ליאור אנגלמן
לב הפרשה - פרשת ויגש - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: