שיחות הרב אלישע וישליצקי שליט”א לפרשת השבוע
אם כנים אתם
שיחה לפרשת ויגש
במציאות המורכבת של יחסי יוסף והאחים יש ביטוי מאוד מטלטל המופיע בפרשתנו” וכיון שהתורה חוזרת עליו כמה פעמים כנראה שהוא מושג משמעותי. אומר להם יוסף: “אִם כֵּנִים אַתֶּם” (בראשית מב” יט).
מה פירוש להיות “כנים”? יכול להיות שהיתרון של המושג הזה על מושג ה”אמת” הוא שבבירור האמת אני עלול לטעות. יכול להיות בירור של תוכן” של ערך” אבל המושג “אמת” לא בהכרח כולל בתוכו את השאלה האם אני חי את הערך הזה. האם העיקרון הופך להיות משהו שנמצא בתוך הנפש” בתוך היום-יום. וזה כבר לא מובן מאליו ולא ברור. יכול להיות שזה מה שמושג הכנות בא להוסיף.
הרי יוסף מבין את דבריהם” למרות שהם לא יודעים זאת. בשלב מסוים הם אומרים “אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ” (שם” כא). לכאורה מה יכול להיות אמתי יותר” כנה יותר” מלומר “אשמים אנחנו”? מדוע יוסף הצדיק ממשיך את הבירור ולא עוצר? הוא פורש לרגע” בוכה” רוחץ פניו וחוזר. והבירור רק נעשה יותר ויותר חריף. כי השאלה ב”אשמים אנחנו” היא לא על מי מכים” מי הכתובת. אלא: אדם שחש שעשה טעות – איך הוא מתקן אותה?
התורה היא לא עיתונות ולא תקשורת. אנחנו לא תאבי “עריפת ראשים”” אנחנו תאבי תיקון. זה עולם מושגים אחר לגמרי. לכן הבירור הזה ממשיך – מה אתם עושים עם העובדה שאתם חשים אשמה?
התנאי הראשון במושג הכנות” ודרכו של יוסף הצדיק היא להוביל אותנו בבירור המושג הזה” הוא שכשאתה שואל את אדם או קבוצה האם הם כנים” הדבר שצריך לעמוד לנגד העיניים זה הראי שמציב השואל אל מול עצמו. כלומר” האם אתה כנה? האם אתה עובר את התהליך הזה” האם אתה חותר אליו” ואם אכן כך” אז אתה יכול לשאול את הזולת האם כנים אתם.
ומהבחינה הזאת “יוסף הצדיק מגיע לכל המתווה הזה של הבירור עם האחים בידיים נקיות.
הוא זה שעליו הטיל יעקב אבינו את השליחות הקשה “לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר” (לז” יד)” ושם אמרה התורה” שאמר לו יעקב אבינו: “הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי” (שם” יג).
כבר לימד אותנו רש”י שהמושג “הנני”” וחידושו כאן הוא במוכנותו של יוסף הצדיק ללכת לשליחות מסוכנת. הוא מוכן לסכן את חייו: “ואף על פי שהיה יודע באחיו ששונאין אותו”.
כשאדם חי את האמת” הוא מוכן לשלם עליה מחיר” וזה פתח למושג של הכנות.