הבדיחה הכי קצרה בעולם:

הבדיחה הכי קצרה בעולם:
“שתי נשים ישבו בשקט!!”
זוהי ודאי בדיחה שגברים הגו אותה” אבל באמת תכונת המלל של נשים אינה נושא לבדיחה אלא עניין רציני ורב ערך. וכי מה נלין על כושר הדיבור הנשי? הרי כבר יצא הדבר אודותיו מפיהם של חז”ל ולאו דווקא בלשון גנאי: “עשרה קבין שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם כולו” (קידושין מט” ב). והקב העשירי שלא נפל בחלקן של נשים הוא “קב השתיקה” הנשי שמתוכו הן מקשיבות קשב הלב וממנו תוצאות חיים: “…כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה…”. וברשי: “בקול רוח הקודש שבה”.
כלומר” כישרון הדיבור הבריא והמתוקן של האשה הוא תוצר המפגש המבורך בין “בינתה היתרה” לבין “ענייני ארעא” במובנם הרחב” וממפגש זה אפשר שייצא הדיבור וידובב את עומק הכוונה והמאמר האלוקי הנסתר בקפליה של אותה התרחשות. מובן שכאשר כשרון המלל הנשי מופרז” אזי נפרע האיזון ההכרחי בין “הקשבה לתגובה”. היינו” כשהיא נוטלת לה את כל עשרת קבי השיחה אז היא חסרה את הקשבת הלב הקודמת לתגובה” וממילא אין לדיבורה שורש” ועיקר ממנו הוא פורה לטובה ולברכה ואז דבריה הם דברי תיפלות ותו לא!!! אבל ככלל” יפה הדיבור לנפש הנשית היודעת לקחת את גרעין המאורע” לפתחו בשיח ער ומפורט” להסיר מעליו את דוק התעלומה האופפת אותו ולחשוף ב”יותרת בינתה” את תמציתו האלוקית המסולתת: “עלי קללתך בני” ובאונקלוס: וַאֲמַרַת לֵיהּ אִמֵּיהּ עֲלַי אִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה דְּלָא יֵיתוֹן לְוָטַיָּא עֲלָךְ (בראשית כז יג). ודוגמא לכוח נשי מופלא זה אנו מוצאים בכישרון הנקבי לפתח יפה את תמצית החיים הכמוסה בזרע האיש” ולפרטה ברחמה לרמ”ח/רנ”ב אברים ושס”ה גידים בפעולה המשתרעת על פני תשעה חודשי הריונה (כעניין תשעה קבין). שתי נשים ישבו בשקט והקשיבו….