ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שלח לך
פרשה נוכחית: קרח
פרשה הבאה: חוקת
 


מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי. לחנוכה

הרב זיו רוה

מדוע מנהג ישראל לשיר את 'מָעוֹז צוּר' בחנוכה? הרי פיוט זה מדגיש דווקא את אדום, ואינו עוסק בחנוכה יותר מאשר ביציאת מצרים או בנס פורים?
התבוננות בפיוט מגלה כי הוא חורז את כל ההיסטוריה. מתחיל במגמת העתיד, "לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּח", כשיושמד עמלק - צר המנבח מבית עשו - "אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ", בניין בית שלישי. אח"כ סוקר את הגלויות והמלכויות ששעבדו את ישראל. תחילה "בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה" זו מצרים, אח"כ בניין בית ראשון וחורבנו, גלות בבל, ו"קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי". אח"כ תקופת פרס והישועה מהמן, "כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא". בבית החמישי מגיע לעסוק מעט בענייני חנוכה, "יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים", אך תכף ממשיך למלכות אדום הנקראת "אֻמָּה הָרְשָׁעָה", בבקשת "דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן וכו'".
שאלה דומה ניתן להקשות גם על ספר 'נר מצווה' למהר"ל. ספר זה אמור לעסוק בחנוכה, אך בפועל נוגע בחנוכה רק אחר 21 עמודים שבהם סוקר, ע"פ חזון דניאל , את ארבע המלכויות, בבל פרס יוון ואדום, בצורה הסטוריוסופית אמונית מעמיקה. תוך כדי, מבואר עניינה של יוון, אך עיקר האריכות סביב 'מלכות אדום'. מדוע לא לגשת ישר לעניין באופן קצר וקולע?
אלא שטמון כאן רעיון עמוק ביותר. אמנם את הצבא היווני ניצחו בע"ה החשמונאים, אך עודנו מצויים במלחמה אדירה מול הרוחניות של יוון, המופיעה בעוצמה דרך מלכות אדום. ולא זו בלבד. כוחן של כל שלוש המלכויות הראשונות, מתגלה בעוצמה יתרה דרך המלכות הרביעית, אדום. ניתן להמשיל זאת לצוות בסיירת שכוחו עצום לאין ערוך ממכפלת כוח חייל אחד במספר החיילים, כיוון שכל הכישרונות והיכולות מצטרפים בהרמוניה לכוח אש אדיר.
המהר"ל מבאר תחילה את המיוחדות שבכל אחת מן המלכויות. מלכות בבל שבראשה נבוכדנצר הרשע היתה תקיפה ומשלה בכוחניות על הכול, ונמשלת בחזון דניאל לאריה העולה מן הים עם כנפי נשר. אח"כ עולה חיה הדומה לדוב כנגד מלכות פרס. הדוב רוצה כל הזמן לבלוע ולקבל, כך פרסיים הללו שטופים היו בתאוות גופניות של אוכל, יין, ונשים והכבידו במיסים.
אח"כ עולה מן הים נמר, העז שבחיות, כיוון שליוון היה כישרון החכמה והתבונה שהקנה לה עזות. זו הסיבה שהיו רוצים לבטל מישראל מעלתם הרוחנית, בניסיון להראות כי התורה היא חכמה אנושית ולא הדרכה א-לוהית, ובכך לבטל את מעלתה. מצד חכמתם, יוון קרובים היו לישראל יותר משאר האומות, ואין גיבור מתקנא אלא בגיבור כמותו. ולנמר זה היו ארבע כנפיים, כיוון שחכמת יוון התפשטה בכל ארבע רוחות. וכן במדרש , "וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, זוֹ יָוָן, שֶׁהִיא חַדָּה וְקַלָּה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק בֵּא-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל". שאמרו לישראל, כי מצד העגל שעבדו במדבר, אין להם עוד חלק בא-לוהי ישראל, ואיבדו סגולתם וקדושתם הנבדלת.
תרבות המערב מבית מלכות אדום, כוללת בתוכה את הקליפות והסכנות שהיו כלולות במלכויות שקדמו לה, לכן ראה אותה דניאל בלילה אחר. לדעת רבי יוחנן שקולה היא כנגדן, ולדעת רשב"ל יתרה וכפולה בכוחה . יש בה את החשיבות שביקשה לעצמה בבל, כפול התאוותניות שמייצגת פרס, כפול כשרון החכמה של יוון. מכפלת כוחות אלו נעשתה מרכבת הטומאה לשורשו הרוחני של עשו, עד שדניאל מזהה חיה משונה עם שיני ברזל וקרניים, אימתנית ותקיפה הרומסת מה שבדרכה. החכמה והמדעיות היוונית שעומדת ברום כישרונות מלכות אדום, מאפשרת את התפשטותה בעולם, ביכולותיה החומריות ובערכיה הנפולים.
אכן תרבות יוון לא נעלמה, היא חיה ונושמת, דרך עמי המערב של מלכות אדום. את חכמתם העוסקת בחיצוניות החיים, כמדעי החומר, יכולים ישראל ללמוד, "חכמה בגויים תאמין". אך אסור לקחת מהם מה שקשור במוסר ובהשקפת עולם, כמדעי הרוח, בבחינת "תורה בגויים אל תאמין" . בתחום הרוח ישנן הנחות יסוד שונות והפוכות לחלוטין מישראל. עם ה', אינו עוסק בגישושים באפילה, מלמטה למעלה, ביחס לעולם הרוח והנפש. זכינו לתורת חיים, להדרכה א-לוהית ברורה מלמעלה למטה, לנבואת משה.
ההתמודדות עם ההתייוונות אף היא התגברה בזמן מלכות אדום. נדמה שהיום, כבר אין צורך להכריח אדם באיומים, להשתחוות לפסל יווני בלב מודיעין, כבימי אנטיוכוס הרשע. בלחיצת כפתור עלול אדם לטבוע בטומאה הכי חזקה שהאינטרנט שבנייד מציע, 'טומאה מאהבה'.
ארבע המלכויות שהתנגדו לישראל מבטאות את ההעדר , ולכולן תכלית א-לוהית אחת. הן נועדו להביא את עם ישראל לייעודו בתיקון הה-ו-י-ה, ע"י העלמת ההעדר, והופעת שם ה' בארץ. "באנו חושך לגרש". בסוף חזון דניאל אחרי ארבע החיות, מופיעה מלכות המשיח, אור ותקוות העולם. נראית היא כאדם ולא עוד כחיה, "וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה".


תגיות: מעוז צור ישועתי



מאמרים נוספים מעלון פרשת וישב תשע"ט:
נס על טבעי ונס טבעי - הרב דב ביגון
שלוש עשרה שאלות על המשיח - הרב שלמה אבינר
גבורה - הרב יורם אליהו
כתונת פסים - הרב חגי לונדין
המוּכּר, החשוב והמיוחד - הרב ליאור אנגלמן
בֶּן זְקֻנִים - הרב יואב מלכא
הבדיחה הכי קצרה בעולם: - הרב יואב מלכא
כלל ישראל ושבטי ישורון - הרב דוד לנדאו
להתחתן בכל מחיר?? - אסתר אברהמי
מְגִלַּת דָּוִד 5 - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: