קנאה

“הַקִּנְאָה” גַּם הִיא אֵינָהּ אֶלָּא חֶסְרוֹן יְדִיעָה וְסִכְלוּת” ” היא שטות כמו הגאווה. “כִּי אֵין הַמְקַנֵּא מַרְוִיחַ כְּלוּם לְעַצְמוֹ”” רק גורם לו לעצמו צער ועגמת נפש. הקנאה היא ממיתה ומזיקה. “ופֹתה תמית קנאה” . אמנם יש ביד חברך דברים טובים” אבל גם אצלך יש דברים טובים” אם כן מדוע אינך שמח בחלקך? התבונן במה שיש לך – ובזה תשמח! יש שחיתות גדולה עוד יותר: “עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּיָדוֹ לֹא יְהַנּוּהוּ מִצַּעַר מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה בְּיַד חֲבֵרוֹ”” גם הן יגרמו לו צער” מפני השחיתות והקלקול הנפשי הזה: מדוע להוא יש” מדוע לחברו יש? מה שנמצא בידו לא יספק אותו בשום אופן בגלל מה שנמצא בידי חברו. זו הקנאה המקולקלת ביותר! “ורקב עצמות קנאה” .
שאלה: מה המובן של “רקב עצמות”?
רבנו: מובנו” שהקנאה משחיתה את כל האדם” את כל הגוף” ואפילו עד העצמות מגיעה. הבשר רך ואילו העצמות קשות” לכן הבשר קל יותר להירקב מן העצמות – אך אצלו הריקבון” החולי” כל כך חריף” עד שהוא מגיע גם לעצמות. זו הקנאה היותר מקולקלת!
“אָמְנָם יֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם מִצְטַעֲרִים וְכוֹאֲבִים כָּל כָּךְ”. בפיהם” כלפי חוץ” הם מבטאים שהכול טוב ויפה. אך זה שקר. זה גם קורה בתחרות המסחרית או המקצועית: “אִם בַּעַל אֻמָּנוּתוֹ מַצְלִיחַ בָּהּ”” שנאה מתעוררת אצלו. “וְאָמְנָם לוּ יָדְעוּ וְלוּ יָבִינוּ כִּי אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא” . צריך אמונה וביטחון בהשגחה האלוהית. אתה חושש שהמתחרה שלך יזיק לך? אם תתנהג בצדק וביושר” לא יחסר לך דבר. “וְהוּא מַה שֶּׁיָּעַד לָנוּ הַנָּבִיא עַל הַזְּמָן הֶעָתִיד שֶׁלְּמַעַן תִּהְיֶה טוֹבַת יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמָה” יַקְדִּים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהָסִיר מִלְּבָבֵנוּ הַמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת” וְאָז לֹא יִהְיֶה צַעַר לְאֶחָד בְּטוֹבַת הָאַחֵר” וְגַם לֹא יִצְטָרֵךְ הַמַּצְלִיחַ לְהַסְתִּיר עַצְמוֹ וּדְבָרָיו מִפְּנֵי הַקִּנְאָה” וְהוּא מַה שֶּׁכָּתוּב: ‘וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ” אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם’ ” הוּא הַשָּׁלוֹם וְהַשָּׁלְוָה”” האידיאליות” “אֲשֶׁר לְמַלְאֲכֵי-הָשָּׁרֵת” אֲשֶׁר כֻּלָּם שְׂמֵחִים בַּעֲבוֹדָתָם” אִישׁ אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ” וְאֶין אֶחָד מִתְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ כְּלָל” כִּי כֻּלָּם יוֹדְעִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וַעֲלֵזִים עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר בְּיָדָם וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם”. “ומקבלין דין מן דין” .