אני כותב מאמר זה לרפואתו השלמה מהשמים של חמי” כאבי ממש” הרב דוד גולדנברג שליט”א. מחנך דגול שמסר נפשו על לימוד תלמידים במכון מאיר” ושלמדתי ואני לומד ממנו רבות.
כשאנו מלמדים תינוקות של בית רבן על האבות הקדושים אנחנו הופכים את ספר בראשית לחלק מנפש הילד. כשהילד יגדל” עולמו יהיה מושתת על אבותינו הקדושים ומעשיהם.
נחדד את הדברים:
במהלך חיינו אנו עובדים על המידות” משתדלים” עוצרים את עצמנו… אבל בסופו של דבר” אנו עוזבים את העולם” אז לשם מה כל הטרחה?
כדי להשיב” נשתמש בדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל: “יסוד זכות אבות השמורה לבנים הוא מפני שהאבות מטביעים [את] מדותיהם הטובות בטבע בלב בניהם…” (עין אי”ה” ברכות א’ פרק ה’ סעיף נ”ה)
שואל הרב” מה היא אותה “זכות אבות” שאנו נשענים עליה? ומשיב” שזכות האבות היא תוצאה של עבודת האבות על מידותיהם. עבודה זו” מוטבעת בגנים של הבנים והיא אותה “זכות אבות”. ואכן” כמשה רבינו ע”ה המתפלל על עם ישראל הוא אומר “זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך”.
ובזה גם יצחק אבינו ילמד זכות בעתיד כשה’ יגיד לו בניך חטאו (שבת פט:). והתשובה של יצחק תהיה: ה’ יתברך הבט לפנימיות של עם ישראל והסתכל רק על הסגולה שלהם” על מסירות הנפש שניטעה בתוכם בעקידה” ותראה ש’כולך יפה רעייתי ומום אין בך’..
המטרה בלימוד ספר בראשית
מה לומדים בספר בראשית?
אמנם הסיפורים שבספר בראשית מעניינים” אך מטרתה של התורה היא קיום המצוות” אז מה אפוא תפקידו של ספר בראשית?
ספר בראשית קרוי גם בשם “ספר הישר” שתפקידו הוא – לדברי הרב זצ”ל – “לבסס את הנפש על יסודותיה הפנימיות” (אגרות הראי”ה). על היסודות שקיבלנו מהאבות הקדושים ושאותם אנו מקבלים באמצעות לימוד מוסר ממעשי האבות – המובאים בספר בראשית .
עניין זה מקבל משנה תוקף בדור הזה – דור הגאולה” כפי שכותב הרב צבי טאו שליט”א: “משמעות ההליכה אצל האבות” היא להזכיר לעצמנו ולהתוודע לתכונותיהם של האבות… בהעמקתנו בדמותם של אברהם יצחק ויעקב” כפי שהיא משתקפת בכתובים ובספרי חז”ל – אנחנו מכירים את עצמנו ואת תכונותינו בצורה הטובה ביותר” (חוברת מורשת אבות עמ’ לה)
כשאנחנו” האבות והאמהות” המלמדים והגננות” נוגעים בנפש הרכה של הילדים” אנו בונים בתוכם חיבור שילווה אותם כל חייהם. כשהילד יעשה חסד” החסד ינבע מאברהם אבינו – אבי החסד” הילד ישתוקק להיות כמו אברהם אבינו .
זיכה אותי ה’ ללמד ילדים” ואני רואה כל הזמן שכשנוגעים בתורה” הילדים חיים אותה” הם חיים את אברהם את יצחק ויעקב. הם עושים חסד בשמחה ובאושר גדול.
אסיים בשני סיפורים מחיי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל הנוגעים ללימוד התנ”ך:
בנותיו סיפרו שלאחר פטירת הרבנית” הן ביקשו להיפגש בפורום המשפחתי פעם בחודש למטרת לימוד עם הרב. הרב שמח על בקשתן והציע ללמוד תנ”ך. הבנות מספרות שהרב היה בוכה בכל פעם מחדש במקומות העצובים שבתנ”ך ושמח בשמחים שבהם.
סיפור דומה סיפר גם בנו של הרב: “פעם הרב נכנס לחדר ופתאום שמעתי מהחדר בכי תמרורים. ישר רצתי לחדר לבדוק מה קרה לרב ומדוע הוא בוכה כל כך. בהכנסי לחדר ראיתי שהרב יושב עם תנ”ך ביד ובוכה שאלתי בדאגה רבה: “מה קרה?” והרב ענה: “תראה מה עשו לבניו של עובדיה”…
משימתנו היא להרגיש את התורה ועל אחת כמה וכמה כשאנו נפגשים עם הילדים ומנגישים להם את מוסר אבותינו. שנזכה בעזרת ה’ .
