דבר תורה קצר לפרשת בראשית
שבת מנוחה
בפרשת בראשית אנו מגיעים בסופם של ששת ימי בראשית אל השבת” שבה אלוקים כביכול ‘שובת’ מכל מלאכתו. אלוקים אינו ועד עובדים הזקוק לשביתה מדי פעם. הכוונה במשפט “שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ… וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי” היא כי העולם מצוי במהלך השבוע במעגל יצירה (“אלוקים עובד” כביכול)” ובתוך אותו מעגל אנו מגיעים אל עשרים וארבע שעות שבהן “אלוקים שובת”” במילים אחרות – ישנו יום בשבוע שבו נוגעים בניצוץ מן השלמות. שבת היא נקודה בציר הזמן שבה המציאות מגיעה לשלמותה. חכמים אומרים (ברכות נז” ב) כי שבת היא “מעין עולם הבא”. כלומר השבת היא “חלון הצצה” לעולם העתידי המצוי במצב מתוקן לעומת עולמנו הנוכחי. אם נרצה” נוכל להתנסח כי שבת היא יום שבועי הנותן לנו את התקווה; את ההפנמה כי החיים אינם מרוץ סיזיפי אחר שלמות שאינה מושגת” אלא ישנה “שביתה”” מטרה” מנוחה בתוך ממד הזמן.
למעשה כל ספר בראשית הינו החיפוש אחר השבת. האנושות מגששת את דרכה בחיפוש אחר משמעות ותקווה” ובספר בראשית מופיעים האבות שנותנים את קריאת הכיוון” שתלך ותתגבש באופן הכרתי בידי עם ישראל בספר שמות.
לדבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין – ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771