רשי” מן הפרשה – נצבים

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

“לא בשמים היא. שאִלוּ היתה בשמים” הייתָּ צריך לעלות אחריה וללֹמדה”: (רש”י)

כי באמת היו דורי דורות ש”תורה לגביהם היתה בשמים” כי טרם ניתנה בסיני מפורשת ומבוארת היטב” והיה הכרח לגשש ולחפש נתיבותיה בעולמות עליונים כי בארץ לא נודעה עדיין. ובני דורות “אלפיים התוהו” – עוד בטרם הופיע ה”איש הגדול בענקים” “איתן האזרחי” אברהם אבינו ע”ה – אנשים אלה שצמאה נפשם לאלוקים” נשמתם הִצִיקתם “לעלות אחריה וללומדה”” ומשנואשו לתור אחריה ב”נתיבי עַיִט לא ידעם”” השפילו מבטם ארצה לברואיו ומשרתיו בשמים ובארץ” ורבּתה הטעות ונתמלאה הארץ עבודות זרות ככוכבי השמים לרוב” צלמים ומסכות לאין קץ. והד נאמן לדברינו עולה מן הפסוק”:
“עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה’ מִכָּל הָאֱ-לֹהִים (שמות יח יא). וכפירוש רש”י: “מכל הא-להים –
“מלמד שהיה מכיר (יתרו) בכל עבודה זרה שבעולם” שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה”
עד שנתגייר!! זה גורלו של מי שלא נגלה אליו האלוקים בנבואת אספקלריא המאירה. ומלך כוזר גם הוא” ביגיעת בשר ורוח סובב בשווקי תרבויות האליל עד שמצא סוף סוף את שאהבה נפשו” בלחישת המלאך שבקרבו ובעזרת ה”חבר” היהודי שהרגילו אט אט להקשיב את “דבר האלוה בארץ” נחלתם של ישראל. וסופו שהתגייר הוא ורבים מעם כוזר עמו. אך אחד ומיוחד היה אברהם אבינו עליו השלום “יוצא מן הכלל” שללמד על עצמו בלבד יצא ולא ללמד על הכלל כולו יצא”” שזימן לו הקב”ה שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה” (ב”ר סא” א) וידע להוציא מגרעין נשמתו הפנימי לאור עולם את כל הליכותיה של תורת חיים אף בטרם ניתנה” ועליו נדרש הפסוק באיוב: “מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם”. זה אברהם אבינו ע”ה שקיים מצוותיה של תורה קודם שנתנה בסיני.
ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה מאד ירושתנו שהוריד לנו ה’ את תורתו משמים לארץ ואיננו אנוסים עוד לשוטט במדבריות הרוח טרופי דעת” בגרונות ניחֵרי צמא שאין להשבירו. אכולי תוחלת ממושכה מַחְלת לב. וכלשון השיר: “…אז דרכי אבדה / חיי היו חידה / צמא כמו הלך במדבר / אל מילת אמת / שכוח בה לתת / לשאת פנים אל המחר”.

יהמו נא רחמינו על המון גויים שנשמותיהן הערטילאיות עדיין מגששות דרכן אל עולמות הרוח” עולות ונופלות בחרון אף ודכדוך באין מוצא.
אבל יש יצר רע מיוחד גם בישראל המפתה” מסית ומדיח “לעלות השמימה וללומדה” כאילו טרם ניתנה תורה” כאילו אינה מונחת בקרן זווית אלפי שנים וכל הרוצה יבוא ויטלנה ויזכה בכתרה של תורה. ויפה אמר שלמה: “עיני כסיל בקצה הארץ” ואת פני מבין חכמה”
איזה מין יצר רוחני כזה אורב הוא במחנה ישראל המתאווה להכשילנו לעיתים להפשיט את רוחניותה של תורה מִלְבוּשי תושב”ע שלה – המבארים ומיישבים אותה יפה בהליכות חיינו – ולחזר אחר צורתה המופשטת כאילו טרם ניתנה בארץ. והדבר גורם לקלקול הגדול של שמועות יתומות נעדרות “בית אב”” נוטפות הילה רוחנית שובת לב ומקסימה” אבל באמת רֹאשּן בשמים ורגליהן אינן בארץ. ניכר הדבר לעיתים בדרשות שאופיין המחשבי משוטט בגבהים שאין עין אנוש שולטת שם” וכל הנשבה בקסמן הוא הולך ומסתבך בשיכרון מעמקים והזיה עד שאובדת לו ההתמצאות הבריאה בלבושי המעשה” הנפש והרוח” שרק בתוכם ודרכם תוכל הרוחניות העליונה להתפשט ולהביא ברכה ליחיד ולכלל. וכבר שמענו מה אירע לשלושה מארבעת החכמים שנכנסו לפרדס ונפגעו” ורבי עקיבא לבדו נכנס בשלום ויצא בשלום” כי אצלו כללי תורה היותר עליונים ואווריריים לא היו כמגדל הפורח באוויר אלא מיוסדים על פרטי תורה היותר מעשיים. וזה עניין אומרם ז”ל: “שהיה דורש תילי תילים של הלכות מעשיות בקוצו של יוד”” קוצו של יוד המורה על גובה המחשבה שהיה נתון בה.
ו”סמוך ונראה” ליום פטירתו של הרב חנן פורת זצ”ל הַחָל ב-ו’ בתשרי” ראויים הדברים להיאמר לזכרו הברוך. הרב חנן” בדרך לימודו” חינך תמיד למצוא סימוכין לכל רעיון נשגב בפשוטי המקראות -אם לא בגוף הפשט לכל הפחות בעומקו- ומעולם לא נתפתה לאחוז בסנסני ההגיונות הגבוהים מבלי לעגנם במקור וסמך בתורה הכתובה והמסורה.
“תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף / דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.” (משלי כה יא)
וכמה שהיה איש רוח ושירה” וחולם חלומות כדרך החולמים הגדולים שקמו להם לישראל מדור דור ונהירין היו לו גם כמה וכמה שבילי רקיע – לא התפתה מעולם כמדומני “לעלות השמימה וללומדה” אלא סולמו היה מוצב ארצה וראשו בשמים ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו… כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. יהי זכרו ברוך!!