מְגִלַּת שָׁאוּל 56
דָּוִד וַאֲנָשָׁיו נוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר” אֵינִי מַצְלִיחַ לִתְפֹּס אוֹתוֹ. אֲבָל אֲנִי חַיָּב. אִם הוּא יַעֲלֶה לַשִּׁלְטוֹן” זֶה יִהְיֶה חֻרְבָּן מַלְכוּתֵנוּ. וְאוּלַי זוֹ יָד ד’ שֶׁאֵינִי מַצְלִיחַ? וְאוּלַי לֹא? אֲנִי נָבוֹךְ. בֵּינְתַיִם אַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ [1].
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דָּוִד. אָנוּ מֵהָעִיר זִיף” וְרָאִינוּ אוֹתוֹ מִסְתַּתֵּר בְּחֻרְשָׁה סְמוּכָה אֵלֵינוּ. אִם הַמֶּלֶךְ רוֹצֶה” יָבוֹא אֵלֵינוּ עִם צְבָאוֹ” וְאָנוּ נַסְגִּיר אֵלָיו אֶת דָּוִד [2].
– בְּרוּכִים אַתֶּם לַד’ כִּי חֲמַלְתֶּם עָלַי. אַתֶּם חַיָּבִים לִנְהֹג מְאֹד בְּחָכְמָה כִּי הוּא יוֹדֵעַ לַחְמֹק מִכֻּלָּם. אָנָּא בִּדְקוּ בְּכָל מְקוֹמוֹת הַמַּחְבּוֹא הָאֶפְשָׁרִיִּים [3].
הִתְלַוֵּינוּ אֲלֵיהֶם בַּחֲזָרָתָם” וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ לְשָׁם” הוֹדִיעוּ לָנוּ בְּדִיּוּק הֵיכָן הוּא נִמְצָא : עַל סֶלַע גָּבֹהַּ בְּמִדְבָּר מָעוֹן.
נָתַתִּי פְּקֻדָּה לְהַקִּיף אוֹתוֹ מִכָּל הַצְּדָדִים. עַכְשָׁו הוּא בְּיָדֵינוּ סוֹף סוֹף [4].
פִּתְאוֹם הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מִבֵּית הַמְּלוּכָה:
– “אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ בּוֹא מַהֵר” הַפְּלִשְׁתִּים תּוֹקְפִים”[5].
אֵיזוֹ תַּקָּלָה” דָּוִד נִצַּל שׁוּב. אֲנִי חַיָּב לַעֲזֹב כָּרֶגַע [6]. אֲבָל לֹא הִפְסַדְנוּ. כַּאֲשֶׁר אֶגְמֹר עִם פְּלִשְׁתִּים” אֶחְזֹר אֶל דָּוִד [7].
———————-
1. שמואל א כג יד.
2. שם יט – כ.
3. שם כא – כג.
4. שם כד – כו.
5. שם כז.
6. שם כח.
7. שם כד ב.