ד’ אלהים נתן לי לשון לִמודים

הפטרתנו כוללת שלושה פרקים מישעיהו” המהווים גם שלושה חלקים שונים” כי באמצע נמצאים כמה פסוקים שעניינם אישי: “ד’ אלהים נתן לי לשון לִמודים”. נביא הוא אדם השומע דבר ד’ וּמְבטאו. לשם כך יש צורך ב”לשון לִמודים” שגם אותה מקבל הנביא מד’. נבואה היא קבלה ודברי נביאים נקראים דברי קבלה. רש”י מוסר לנו הגדרה מדעית מיוחדת: “תורת משה קרויה תורה” לפי שניתנה תורה לדורות. ושל נביאים לא קרי אלא קבלה” שקבלו מרוח הקדש כל נבואה ונבואה לפי צורך השעה והדור והמעשה”. התורה היא נצחית” וקודשא בריך הוא ואורייתא חד. לעומת זאת” “אלמלא לא חטאו ישראל” לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד” שערכה של ארץ ישראל הוא” . קלקולי המסיבות הם שגרמו שנצטרך לנביאים כדי להדריכנו” “לפי צורך השעה והדור והמעשה”.
לנביאים יש כשרון קבלה” ולא פחות מזה כשרון ביטוי ממקור “בורא ניב שפתים” . “ד’ אלהים נתן לי לשון לִמודים” לדעת לעות את יעף דבר”. “לעות” – לתת בעתו דבר ד’ ליעף בעייפות של קלקולים. תמיד היתה דרוכה הַקְשָׁבָתִי” “יעיר בבֹּקר בבֹּקר” יעיר לי אֹזן לשמֹע כלִּמודים”. מעולם לא התנגדתי. “ד’ אלהים פתח לי אֹזן” ואנכי לא מריתי” אחור לא נסוגֹתי”. אמנם לא תמיד היה לצבור יחס נכון אל הנביא” ולפעמים הנביא הוכה. אף על פי כן “גֵוִי נתתי למכים ולחיי למֹרטים” פני לא הסתרתי מכלִמות ורֹק”. מִלאתי את שליחותי בקביעות אומץ ותוקף.
לפני זה נמצאים בירורים על תחיית העם והארץ. יש מצב מסובך מאוד עד כדי כך ש”ותאמר ציון עזבני ד’ וד’ שכחני”. זו טעות! אין שִׁכחה. “אנכי לא אשכחך”. “ואתם הדבקים בד’ אלהיכם” חיים כֻּלכם היום” . “אני לדודי ודודי לי” . “חומֹתיך נגדי תמיד” – אין שִׁכחה. הולכים ומתגלים תחיית הארץ” תחיית האומה וקיבוץ גלויות” עד כדי כך שכביכול “עוד יאמרו באזניך…: צר לי המקום”. אבל באמת “לא אמר אדם לחבירו: צר לי המקום שאלין בירושלים” . יותר מחצי הפרק עוסק בתופעה הנפלאה של תחיית האומה הבאה בגבורה גדולה. מתוך כך מגיעים להופעה האישית של הנביא” הנאבק בבטחון” באומץ ובעוז” נגד הסיבוכים” ומזה גם נמשכת גבורת ישראל נגד הגויים.
בגמרא מתואר יום הדין” בו תהיה הוה אמינא להשוות את ישראל ואת אומות העולם” כביכול. יבואו הגויים להתחרוֹת עִם ישראל” ויטענו: אנחנו מוכנים לקבל עכשיו את התורה. אז רבונו של עולם ינסה אותם במצוה קלה” מצות סוכה. אבל הם יברחו ממנה מפני חום גדול” או רוח וגשם. אין להעלות על הדעת שום הִתחרות אִתנו. “כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאֻמים” מי בהם יגיד זאת וראשֹׁנות ישמיעֻנו” יתנו עדיהם ויצדקו” וישמעו ויאמרו אמת” . הגויים עוסקים במלחמות והריגות באמצעות מכונות כלי משחית” “הרבה מלחמות עשינו” . לעומת “תורה שקדמה לעולם” וישוב הארץ על ידי תורתנו” הגויים מביאים חורבן ושממון.
בתחילת ההפטרה מתברר הערך החיובי של תחיית ציון” ובאמצעיתה מופיעים האומץ” התוקף והגבורה של הנביא” וכל זה נמשך מתוך “עם זו יצרתי לי” המוזכר בחלקה האחרון: “הביטו אל צור חֻצבתם ואל מקבת בור נֻקרתם. הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם”. תחיית העם ותחיית הארץ מחוברות לנצח ישראל” ולתחיית התורה על ידי הצדיקים שמחזיקים בגבורה .