מְגִלַּת שָׁאוּל 54
כֵּיוָן שֶׁנּוֹדַע לִי שֶׁדָּוִד חִפֵּשׂ מַחֲסֶה אֵצֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן בְּנוֹב” שָׁלַחְתִּי לִקְרֹא לוֹ.
– שְׁמַע נָא בֶּן אֲחִטוּב.
– הִנְנִי אֲדוֹנִי.
– לָמָּה אַתָּה קוֹשֵׁר קֶשֶׁר נֶגְדִּי עִם בֶּן יִשַׁי ? גַּם נָתַתָּ לוֹ לֶחֶם” גַּם נָתַתָּ לוֹ חֶרֶב” גַּם שָׁאַלְתָּ בַּעֲבוּרוֹ בָּאוּרִים וְתֻמִּים ! וַהֲרֵי אוּרִים וְתֻמִּים מְיֹעָדִים רַק לִשְׁאֵלוֹת הַמֶּלֶךְ ?!
– יֵדַע אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” שֶׁדָּוִד הוּא הַנֶּאֱמָן בְּיוֹתֵר מִכָּל עֲבָדֶיךָ. הוּא גַּם חֲתָנְךָ. הוּא גַּם מְצַיֵּת לְכָל דְּבָרֶיךָ.
– וּמָה עִם הָאוּרִים וְתֻמִּים ?! הֲרֵי אַתָּה לֹא מְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת לִשְׁאֵלוֹת פְּרָטִיּוֹת ” לָמָּה שָׁאַלְתָּ עֲבוּרוֹ ?
– זוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים שָׁאַלְתִּי עֲבוּרוֹ בָּאוּרִים וְתֻמִּים” שֶׁכֵּן אַתָּה” הַמֶּלֶךְ” מִנִּיתָ אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד בַּצָּבָא” וְהוּא לוֹחֵם לְמַעַן עַם יִשְׂרָאֵל. אֲנִי שׁוֹאֵל אוּרִים וְתֻמִּים לְטוֹבַת הַמַּלְכוּת” וּבִפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ. חָלִילָה לִי לִמְרֹד בְּךָ” בַּמֶּלֶךְ [1]. אֵין לִי מֻשַּׂג בְּמָה דָּוִד מוֹרֵד בַּמֶּלֶךְ וְאֵין לִי שׁוּם קֶשֶׁר לָזֶה [2].
לֹא קִבַּלְתִּי אֶת דְּבָרָיו שֶׁל אֲחִמֶלֶךְ הַכֹּהֵן. כָּעַסְתִּי עָלָיו מְאֹד:
– אַתָּה כֵּן מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת” וְאַתָּה חַיַּב מִיתָה [3].
אָמַרְתִּי לִמְפַקְּדֵי הַצָּבָא שֶׁאִתִּי” לאַבְנֵר וְעֲמָשָׂא:
– הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לַהוֹרֵג” וְגַם אֶת כָּל כֹּוהֲנֵי נוֹב יַחַד אִתּוֹ. הֵם יָדְעוּ שֶׁדָּוִד בּוֹרֵחַ מִמֶּנִּי” וְלֹא גִּלּוּ אֶת אָזְנִי.
אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לִפְגֹּעַ בַּכֹּהֲנִים” כַּנִּרְאֶה סָבְרוּ שֶׁזֶּה אָסוּר מֵהַתּוֹרָה [4]. וְלֹא פָּגְעוּ בַּכֹּהֲנִים.
פָּנִיתִי אֶל דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי.
– דּוֹאֵג” פְּגַע אַתָּה בַּכֹּהֲנִים.
הוּא לֹא חִכָּה שֶׁאֶחְזֹר עַל הַהוֹרָאָה” מִיָּד הָרַג אֶת הַכֹּהֵן” וְהִמְשִׁיךְ וְהָרַג בּוֹ בַּיּוֹם שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה כֹּהֲנֵי נוֹב. וְגַם הָרַג אֶת כָּל אַנְשֵׁי נוֹב” כּוֹלֵל יְלָדִים וְתִינוֹקוֹת [5].
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁזֶּה מַסְפִּיק” וְשֶׁכֻּלָּם עַכְשָׁו יָבִינוּ שֶׁאֵין לִפְגֹּעַ בַּמַּלְכוּת.
———————-
1. שמואל א כב יא – טו. רש”י טו.
2. שם טו. מצוד”ד שם.
3. שם טז.
4. שם יז. רש”י.
5. שם יח – יט.