לע”נ אבי ר’ אלי אליהו ז”ל
“הכח המחיה את נשמת ישראל” היא העריגה הנפלאה לבניין בית המקדש…” כותב מרן הרב קוק (שמונה קבצים א'” תרמח). כל השנה חייב האדם לערוג ולצפות לבניין המקדש. בימי בין המצרים” ובשיאם צום תשעה באב” צריך שיהיה זה מרכז היום ומהותו. ה’נתיבות שלום’ מלמד (במדבר” עמ’ קצא) שמה שאומרים חז”ל “שבו ביום שנחרב ביהמ”ק נולד המשיח”” וכן נאמר שבכל שנה בתשעה באב לאחר חצות היום מתחיל להתנוצץ אורו של משיח. לכאורה” למה נצרכת ההדגשה שביום זה הוא נולד? “אלא כיון שביום זה מעוררים ישראל את התשוקה לגאולה ולבניין ביהמ”ק” וע”י ההשתוקקות הזאת הם מצמיחים את קרן הישועה”.
כך מסביר ה”שפת אמת” את מאמר חז”ל “כל דור שלא נבנה ביהמ”ק בימיו כאילו נחרב בימיו”. שואל ה’שפת אמת'” הרי היו הרבה דורות של צדיקי עליון” איך אפשר להגיד עליהם כאילו נחרב בימיהם? אלא “כל ימי הדורות מצטרפין כל ההארות של עבודת בני ישראל להיות ראויים לגאולה”” כי לא יתכן שהדור שבו יבנה המקדש יהיה כל-כך ראוי שבזכותו לבד יבנה המקדש” “רק שזכות כל דור ודור עוזר ומביא מעט בנין בית המקדש”. כך שבניין ביהמ”ק נמשך במשך כל ימי הגלות” וכל דור שמצפה” ועורג ומתפלל לבניינו” לומד תורה ומקיים מצוות” פועל ממש לקידומו ובניינו. וזאת הכוונה במאמר שהזכרנו שכל דור שלא סייע לבניינו” לא נתן את חלקו הראוי לבניין” אז ימיו אינם נחשבים בכלל הבניין.
מוסיף השפת אמת ואומר “וכל אדם בפרט גם כן צריך לידע שכל מעשיו הם סיוע לבנין בית המקדש” וכפי מה שמקבלין על עצמם עול מלכות שמים מסייעין לבניינו” (שפת אמת” דברים” תרל”ד). אם כן” בית המקדש נבנה ממעשי כל הדורות ומעצם צפייתם אליו. זאת עלינו לשנן לעצמנו ולחנך את ילדינו שעורגים ומצפים לישועה” שכל מעשה קטן וכל הקפדה על מצווה” לימוד תורה ותפילה פועלים ומקדמים ממש את הישועה” וקבלת עול מלכות שמים עול מלכות ה’ בכל אורחות חיינו תפעל ותביא את הישועה שכולנו כל-כך מצפים לה. במהרה בימינו אמן.