ותקרבנה בנות צלפחד בן-חפר… בן-מנשה למשפחות מנשה בן-יוסף… בנות צלפחד תובעות את נחלת אביהן שמת במדבר. ה’ מצדיק אותן” “כן בנות צלפחד דוברות” והן מקבלות את ירושת אביהן. בנות צלפחד מוזכרות כמה פעמים בתורה” ובכל המקרים חכמינו משבחים אותן שהיו חכמניות” דרשניות” צדקניות” וכו’ (בבא בתרא”קי”ט). ההוכחה לכך היא שה’ בעצמו מסכים עם דבריהן ומעשיהן. חז”ל לימדו על הסמיכות בין בקשתן של בנות צלפחד לבין הפסוק שלפני פרשה זו” שנאמר בסיכום מניין בני ישראל” שכל הנמנים בספירה זו נולדו במדבר ולא היה בהם איש מאלו שנפקדו בפעם הראשונה” כנאמר “ולא נותר מהם איש..”” כי מתו בחטא המרגלים. על הפסוק הסמוך “ותקרבנה בנות צלפחד” אומרים חז”ל (במדב”ר פ”כ”א) “אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים”. והם מביאים לכך דוגמאות: שבחטא העגל הנשים לא השתתפו” וגם במרגלים” נשים לא היו בעצתם ולא השתתפו בחטא. והנה הן עוד מבקשות נחלה בארץ” “לכן נכתבה פרשה זו סמוך למיתת דור המדבר” שמשם פרצו האנשים וגדרו הנשים”. חז”ל גם ציינו את חלקן המיוחד של הנשים בגאולה “בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל”. ואף הגדילו את שכרן של הנשים בקיום התורה בישראל” “גדולה הבטחה שהבטיח ה’ לנשים יותר מהאנשים” (ברכות”י”ז)” וזכותן היא בכך שהן שולחות את בעליהן וילדיהן ללמוד תורה.
כל זה מלמד אותנו את היחס הנפלא והמכובד שנתנו חכמינו למקומן של הנשים בבניין בית ישראל. לא רק שהן שותפות שוות” אלא במקרים רבים הן משפיעות אף יותר מן הגברים. וכך פירש רבנו הרצי”ה את הברכה שמברכת האישה “שעשני כרצונו” – שהיא מכוונת יותר לרצון ה’. וכל ההפרדה בין הגברים לנשים שקבעה התורה וגזרו חכמינו” נובעת מהיחס המכובד הזה” ומהדאגה והשמירה על כבודן וצניעותן. כך כותב מרן הרב קוק זצ”ל במוסר אביך” במידת צניעות. “מידת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם”” ולכן היא דוחה דברים שהיו טובים מצד עצמם” כמו שאלה בשלום אישה וכדומה” “אבל כיון שמפני יצר האדם וכוחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות… הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין (השני) הוא מתרחק ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה”.
היודע” המכיר והמעמיק בגישתם של חז”ל” יודע שכבוד האישה ומעמדה הוא נושא החורז את משנתם העמוקה. ומכאן המסר החשוב לילדינו” שהשמירה על גדרי ההפרדה והצניעות שבין הבנות לבין הבנים” מיועדת למנוע החפצה וזילות בבנות ישראל” ומתוך כך יבואו לידי הנהגה המכבדת ומייקרת את מקומה המרכזי של הבת/האישה בבית ישראל” ושרק כך תהיה להן היכולת להגשים את יעודן הייחודי.