מְגִלַּת שָׁאוּל 50
רוּחַ רָעָה שׁוּב שׁוֹרָה עָלַי. זֶה נוֹרָא. בָּרוּר שֶׁזֶּה עֹנֶשׁ מֵאֵת ד’. זֶה הִתְחִיל כַּאֲשֶׁר פַּעֲמַיִם לֹא שָׁמַעְתִּי לְקוֹל ד’ מִפִּי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא” וּבְעִקְבוֹת זֶה נִדְחֵיתִי מִן הַמְּלוּכָה. זֶה הַדָּבָר הֲכִי נוֹרָא בָּעוֹלָם עֲבוּרִי. לֹא בִּגְלַל שֶׁאֲנִי רוֹדֵף כָּבוֹד” אֶלָּא אֲנִי עָצוּב וּמְדֻכָּא מִפְּנֵי שֶׁכָּשַׁלְתִּי בְּתַפְקִידִי. זֶה אוֹכֵל אוֹתִי וְשׁוֹבֵר אוֹתִי [1].
וְדָוִד” הוּא דַּוְקָא עוֹשֶׂה פְּלָאִים בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל… לוֹחֵם נֶגֶד פְּלִשְׁתִּים וּמַכֶּה אוֹתָם מַכָּה נִצַּחַת[2]. כַּאֲשֶׁר נָחָה עָלַי רוּחַ רָעָה” הוּא מְנַגֵּן לְפָנַי וּמַרְגִּיעַ אוֹתִי [1]. אֲבָל בַּלַּיְלָה הַהוּא” מַצָּבִי הַפְּנִימִי הֶחְמִיר” רָצִיתִי מַמָּשׁ לְהָרְגוֹ וְהֵטַלְתִּי עָלָיו חֲנִית. רַק בְּנֵס הוּא חָמַק מֵהַחֲנִית וְהִיא לֹא פָּגְעָה בּוֹ” וְגַם בָּרַח מֵהַבַּיִת.[3].
שָׁלַחְתִּי אֲנָשִׁים לְהָרְגוֹ בְּבֵיתוֹ. הֵם חָזְרוּ וְסִפְּרוּ לִי: הִתְקָרַבְנוּ לְמִטָּתוֹ לְהָרְגוֹ” וְהִתְבָּרֵר שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַטְעָיָה. דָּוִד לֹא הָיָה בַּמִּטָּה” רַק הַשְּׂמִיכוֹת הָיוּ מְסֻדָּרוֹת מֵעַל פֶּסֶל בִּדְמוּת אָדָם.[4]
בָּרוּר שֶׁמִּיכַל בִּתִּי” שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתוֹ” אֶת בַּעֲלָהּ דָּוִד” הִיא שֶׁתִּכְנְנָה אֶת בְּרִיחָתוֹ וְעָזְרָה לוֹ [5].
– מִיכַל בִּתִּי” לָמָּה רִמִּית אוֹתִי” וְעָזַרְתְּ לְאוֹיְבִי לִבְרֹחַ ?[6].
– אַבָּא ” הוּא אִיֵּם עָלַי” שֶׁאִם לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת הוּא יַהֲרֹג אוֹתִי.
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן. אֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁזּוֹ הָיְתָה יָזְמָה שֶׁלָּהּ. הִיא אִשָּׁה צַדִּיקָה.
אֲבָל אֲנִי” מָה יִהְיֶה אִתִּי? מָה יִהְיֶה ?
———————-
1. שמואל א יט ט.
2. שם ח.
3. שם י.
4. שם יא – טז.
5. שם יא – יג.
6. שם יז.