סידרת ה’קודש שבחופש’ – חלק ד’: החסיד” ה’מתנגד’ וכלל ישראל

בשבוע שעבר ראינו שהאדם יכול להתפלל על עצמו לחזור בתשובה ואין בכך סתירה לבחירה החופשית” שהרי רצון האדם המתבטא בתפילה הוא הקובע. הפעם נברר האם ראוי להתפלל על בני אדם אחרים שהם יחזרו בתשובה? האין בכך סתירה לבחירה החופשית שלהם?
ברוריה והבריונים
מסופר במסכת ברכות (י” א) שהיו בריונים שגרו בשכנותו של רבי מאיר והם היו מצערים אותו ביותר. כך הלך המצב והחמיר עד שרבי מאיר רצה לבקש עליהם רחמים שימותו. אך ברוריה אשתו שאלה אותו מהי ההצדקה להתפלל עליהם שימותו? אם ההצדקה היא משום שכתוב “יִתַּמּוּ חַטָּאִים” (תהלים קד” לה)” קשה לומר כך” שהרי לא נאמר “יתמו חוטאים”” שבני האדם עצמם שחוטאים צריכים למות. אלא הפסוק מדבר על המעשים הרעים שלהם ולא על עצם האישיות שלהם.
בנוסף” ברוריה אמרה שבסוף הפסוק נאמר “וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם”” יש כאן כפילות: אם מדובר שהחוטאים ייתמו מן הארץ” בוודאי שגם הרשעים לא יהיו קיימים! ולכן” ברוריה אמרה לבעלה” רבי מאיר” שאם יתפלל עבור הבריונים שיחזרו בתשובה והחטאים שלהם ייפסקו” הם יפסיקו להיות רשעים ואז יתקיים גם סוף הפסוק “וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם”. לבסוף” רבי מאיר התפלל עליהם ואכן הבריונים חזרו בתשובה.
אך השאלה שכולם שואלים היא איך הועילה תפילתו של רבי מאיר שהתפלל על הבריונים לחזור בתשובה? וכי אין זה סותר את הבחירה החופשית שלהם? והרי נאמר “הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים” (נדה טז” ב)!
להתפלל שתהיה להם הזדמנות לחזור בתשובה
הרב משה פיינשטיין זצ”ל התייחס לשאלה זו ואמר שבאמת לא שייך להתפלל על בני אדם אחרים שיהיו מוכרחים לחזור בתשובה” כי זה מנוגד לבחירה החופשית. אך בוודאי ראוי להתפלל שתהיה להם הזדמנות לחזור בתשובה “אבל צריך לומר שהתפלה היתה שלא יהא להם נסיונות וממילא ישובו שלא היו חוטאים אלא מחוסר פרנסה וכדומה” וגם שייך להתפלל שהשי”ת יזמין להם שישמעו דברי מוסר מאנשים צדיקים וישובו עי”ז בתשובה וזה יותר נכון” (שו”ת אג”מ ח”ד סי’ מ).
אך נראה מיד שישנה גם תשובה נוספת:
ערבות הדדית בקיום המצוות
כאשר שאלתי שאלה זו בשיעור שהעברתי” זכיתי לשמוע את התשובה הבאה מידידי ר’ שמעון אליאס הי”ו: חז”ל מלמדים אותנו שכל ישראל ערבין זה לזה. הערבות ההדדית היא להצלה פיסית של הזולת והיא גם (ואולי בעיקר) להצלה רוחנית של הזולת. ולכן” אם החבר שלנו חטא” הרי שיש גם אצלנו פגם רוחני” כי ‘יהודי אינו אי בודד’. אלא יש ערבות הדדית בקיום המצוות” כפי שמצינו שאם החבר שלנו לא יצא ידי חובת המצוה” הרי זה כאילו גם אנחנו לא יצאנו ידי חובה (ראה: חידושי הריטב”א ר”ה כ”ט” א).
לכן” יוצא שאם אנו מתפללים על פלוני שיחזור בתשובה ואנו כוללים את עצמנו בתפילה זו” מתוך הערבות ההדדית והאחריות למצבו הרוחני שמשפיע גם עלינו – הרי שזה ראוי ביותר. ואין בכך סתירה לבחירה החופשית משום שראוי לאדם להתפלל על עצמו שישוב בתשובה.
וכיוצא בכך כתב המהרש”א ליישב את השאלה ‘איך ניתן לבקש רחמים על חבירו להחזירו בתשובה? שהרי מה יועיל בקשתו?’ וכך תשובתו: “ושאנו מתפללים והחזירנו בתשובה שלימה כו’ לא קשיא [=לא קשה] כל כך כיוון שהוא כולל את עצמו” (חידושי אגדות ברכות שם). ואם כן” אנו לומדים מכאן יסוד גדול – הגישה הנפשית להתפלל על אחרים לחזור בתשובה” אינה צריכה להיות מתוך תחושה מתנשאת” אלא היא צריכה להיות מתוך תחושה של ענווה” שאנו כוללים את עצמנו בתפילה יחד עם הזולת. וכן מתוך תחושת שייכות לכלל ישראל.
רעיון זה בא לידי ביטוי בסיפור חסידי על מתנגד שהלך פעם לבית כנסת בשעה מאוחרת וראה חסיד שעדיין לא התפלל” הוא שאלו בתמיהה “מה בנוגע לתפילה וללימוד תורה?” החסיד ענה לו “ממה נפשך” אם התפללת ולמדת תורה בשם כלל עם ישראל” נמצא שגם אני התפללתי ולמדתי” אך אם לא התפללת ולמדת תורה בשם כלל עם ישראל” איזה ערך יש לתפילה וללימוד שלך?” (סיפורי נשמה ב’ 171).
לתגובות: natanorot@gmail.com
*) הציבור מוזמן לשיעור ב’סוגיות אמוניות לחיים’ מידי שבוע בימי חמישי בשעה20:45 במועדון הקהילתי של קרית משה ברח’ גת 19 (2 דק’ מתחנת רכבת קלה ‘קרית משה’).