קנאה בנישואין ב’

בשבוע שעבר פגשנו בבני וחגית (שמות בדויים). מתקבל הרושם שבני חווה קנאה כלפי אשתו. על הקנאה השלילית אומר שלמה המלך בשיה”ש: “קשה כשאול קנאה..” ( פרק ח) ובמשלי הוא אומר: “ומי יעמוד לפני קנאה” (משלי כז” ד(. בני אינו מודע לכך שהוא חווה סוג של קנאה. הוא עסוק בהשגת “הוכחות” ו”ממצאים” שכביכול מוכיחים את טענותיו לחוסר נאמנות מצדה. הוא מרגיש שעליה חלה חובת ההוכחה ועליה לעשות הכל כדי להרגיע ולפייס אותו. הוא חש מאוים ומותקף על ידי מחשבותיו ופחדיו” שמא תנטוש אותו. החשש שלו גדול עד כדי כך שהוא מנסה להצר את צעדיה ולנסות להשיג עוד ועוד שליטה על חייה.
בני שקוע בחרדתו” דבר שגורם לו לעקוב אחר תכנים בטלפון ובמיילים שלה ולהקשיב לשיחותיה. חשוב לו לדעת עם מי יש לה קשר ואיזה סוג של קשר. הוא לא שם לב כלל להשפעה השלילית של התנהגותו על אשתו” גם אינו מודע לכך שאשתו לא רואה את המציאות כפי שהוא מפרש אותה כעובדה שאין לערער עליה.
בתחילת נישואיהם” חגית ראתה כמחמאה את תשומת לבו המרבית כלפיה. היא לא ידעה ולא למדה לזהות מצבי קנאה ולכן לא העלתה על דעתה” שיש בעיה בהתעניינותו הבלתי פוסקת בכל מעשיה. אך כאשר חשה פחד לא מוכר ולא מוסבר” הבינה שקיימת בעיה בזוגיות שלהם. על פחדיו של בני נאמר הפסוק: ” כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי” וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי” (איוב ג” כה). פחדיו מתממשים. לאחרונה היא מרגישה התנגדות כלפיו והתרחקות מפניו. קיים ביניהם “ריקוד זוגי”: הוא דורש והיא נענית לדרישתו” גם אם מחוסר ברירה. ניסיונותיה לספק לו מידע מפורט על מעשיה לפי דרישותיו מחוץ למסגרת המשותפת שלהם” כדי לרצות אותו” רק הגבירו את דרישותיו. היא כבר מותשת ומוכנה לוותר על הזוגיות הזאת.
גם בפגישה” בני היה להוט להסביר ולהוכיח כי טענותיו כלפיה מוצדקות. הוא לא איפשר לה כמעט לדבר ולהביע את עמדתה. הפעם חגית לא ויתרה לו” נכנסה לדבריו” הרימה את קולה והגיבה בכעס: “אתה נלחם בי! אתה בטוח בדרך שלך ולא מנסה לבדוק אתי. איך אתה רוצה שבאמת אעריך אותך? אתה מרחיק את עצמך ממני! אתה משכנע אותי שלא כדאי לי להמשיך אתך” כי אתה רואה רק את עצמך…”.
למרות שבני רצה להמשיך להסביר” בקשתי ממנו לעצור לרגע. הצעתי לאשתו למרות הכעס והכאב לשתף אותו” כיצד היא רואה את הטוב שבו וכיצד היא רואה את חייהם המשותפים. לאחר שחגית מנתה את תכונותיו הטובות” בני השתומם ואמר שאם היא הייתה אומרת לו כך” הוא היה נרגע. חגית גיחכה: “אני כל הזמן אומרת לך” אבל אתה לא מקשיב. אתה עסוק בלשכנע אותי שאתה צודק בדרכך בלבד…”. בני הרגיש מובס: “אז אני מבין שאת אומרת שאני הבעיה… אז אני באמת לא שווה. כל הדברים הטובים שאמרת עלי” זה רק כדי לעשות לי הרגשה טובה. אבל את לא באמת מתכוונת… כל החיים שלי אני נלחם עם כולם להוכיח שאני צודק כדי להרגיש שאני שווה…”.
עקב החרדה שבני שרוי בה” הוא מתקשה לצאת מראייתו הסובייקטיבית ולראות את נקודת מבטה של אשתו. הוא מתנהל בתבנית חשיבה של מנצח או מנוצח. לכן בפגישה זוגית” הוא ימשיך להגן על עצמו ולא יהיה פנוי לבירור עצמי. הזמנתי אותו לפגישה אישית” כדי לזהות את דפוסי התנהגותו ואת מקור חרדותיו וע”י כך לקדם את הזוגיות למקום הנכון.