להיות חופשי

בפרשת אחרי מות-קדושים מופיע הציווי ‘והייתם קדושים’. בהבנה פשוטה הציווי להיות קדוש הוא להיות נבדל מהעולם הזה. אולם חכמים במדרש (ויקרא רבה כד” ה)” מדייקים שהמילה ‘קדושה’ איננה נבדלות מהעולם הזה כמלאכים” אלא במשמעות של יכולת אנושית – ‘לעליונים (מלאכים) נתן קדושה אחת ולתחתונים (בני אדם) נתן שתי קדושות’. מהי הקדושה המיוחדת של בני האדם?
ישנו ציווי שחוזר בפרשה שלנו שלוש פעמים: ‘לא יהיה בך אוב וידעוני’. זהו גם הפסוק שחותם את הפרשה.
הצורך באוב” ידעוני” מכשף וכו’ – הוא צורך עתיק יומין בהיסטוריה האנושית. הרצון לדעת מה יהיה; להסיר אחריות; להיות פסיבי ולזרום עם הסוף הידוע מראש – הוא מאד מתבקש מאנשים שרוצים לחיות כמו מלאכים. ללא מאבק. ללא אתגר.
הקדושה בעם ישראל היא הבחירה החופשית. לבני אדם יש יכולת להגיע אל הקדושה דווקא מפני שהם אינם מלאכים אלא מתוך חופש. אין גורל. אין ידיעה מראש. דברי הנבואה נותנים לנו את הוודאות בכך שהעולם צועד אל הטוב. אולם כיצד להכריע בתוך זה הכרעה פרטית? – דבר זה ניתן לבחירה החופשית הממומשת באמצעות שכל ולימוד תורה שנלמדת על ידי בני אדם. נראה אפוא שבאפשרותנו לקחת את הגורל בידיים שלנו” אכן” אך זה כבר לא גורל אלא – עבודת ה’…