ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: נשא
פרשה נוכחית: בהעלותך
פרשה הבאה: שלח לך
 


מוסיקה יהודית וגאולה

נתן קוטלר


תחיית המוסיקה היהודית
מאז חורבן בית המקדש, נדם קול שירתם המופלאה של הלויים. ואכן במשך אלפיים שנות הגלות, היכל הניגון בעם ישראל נשאר חתום. אולם כיום, משזכינו לשוב לארצנו, אנו טועמים 'מזמרת הארץ', הזמר והניגון של ארץ ישראל. זוכים אנו לתחייה מחודשת של המוסיקה היהודית. המוסיקה והגאולה באות הן יחד כפי שרבי נחמן מברסלב לימדנו במגילת הסתרים שלו על ביאת המשיח, "ויעשה [=המשיח] כ"ז [כלי זמר] ונגונים חדשים כי חכמת הניגון יהי'[ה] בקי בו מאד מאד ויגלה חדשות בחכמה זו עד שתכלה נפשם של השומעים ניגונים שלו וכו'".
אין להמעיט בעוצמה של המוסיקה, כדברי הגר"א "ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודות הגנוזים בתורה" (הקדמה לפאת השולחן). ולכן, דווקא היום, כשאנו זוכים לתחייתה, על בעלי הניגון מוטלת האחריות לדאוג לטהרה ולקדושה של הניגון והמוסיקה היהודית.
השאלה היא מהו הקריטריון למוסיקה יהודית אמיתית? מהם הקווים לדמותו של מנגן כשר?
שירת הלויים מן התורה מניין?
הגמרא בערכין דנה במקור לשירת הלויים מן התורה. אחד המקורות הוא מפרשת נשא: "וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז, ט). חז"ל שואלים מה פירוש המילה "יִשָּׂאוּ"? היא נראית מיותרת, כי ודאי שעבודת הקודש בכתף היא במשא! "ממשמע שנאמר בכתף, איני יודע שישאו? מה תלמוד לומר ישאו?" (ערכין יא, א).
מאחר שכל מילה בתורה מדויקת, לומדים חז"ל מכאן שיש למילה "יִשָּׂאוּ" משמעות נוספת, והיא שירה: "אין ישאו אלא לשון שירה, וכן הוא אומר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף (תהלים פא, ג), ואומר: יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ וגו' (ישעיהו כד, יד)" (ערכין שם).
עלינו לברר מה ראו חז"ל לדרוש את שירת הלוויים דווקא מפסוק העוסק בנשיאת הארון? מהו הרעיון המסתתר בדרשת חז"ל בפסוק זה?
אם נאזין במדויק לדרשת חז"ל, נגלה הדרכה חשובה ביותר לדמותו של בעל הניגון כיום.
השירה צריכה לרומם את האדם
לשירה ולניגון יש כוח גדול לרומם את האדם או חלילה להורידו. רבי ישראל ממודז'יץ היה אומר "העולם נוהג לומר דעולם הנגינה על יד עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה, שדרך הניגון אפשר להגיע לדביקות ה' ולתשובה". ולכן, האחריות של בעלי הניגון היא לדאוג לכך שהשירה תישא את האדם כלפי מעלה ותוסיף בו יראת שמים, מידות טובות ורוחניות. לכן, אם המילה "יִשָּׂאוּ" משמעותה גם שירה, נראה שחז"ל מלמדים אותנו שצריך לשאת את הכוח של השירה למקום גבוה.
ניגון מתוך תורה
חז"ל דרשו את השירה והניגון דווקא מפסוק העוסק בנשיאת הארון. למען דעת שהיכל הנגינה נמצא בצמוד להיכל התורה ושואב את כוחו מהתורה. השירה והניגון צריכים להיות לא רק בתוך גבולות ההלכה וברוח התורה, אלא יותר מזה, יש בכוח הניגון ללמד תורה. כפי שרבי נחמן מלמדנו על זמרת הארץ שיש ניגון של ארץ ישראל שבכוחו להחיות את הנפש ולעורר באדם געגוע למי שהוא באמת (לקוטי מוהר"ן תנינא סג). וכן כפי שר' שלמה קרליבך לימדנו שיש להפוך את התורות לתפילות ואת התפילות לתורות. ולכן, חז"ל מלמדים אותנו שאם אנו רוצים לדעת מיהו בעל מנגן אמיתי, הוא מי שמכבד את התורה ונושא את התורה יחד איתו להיכל הניגון.
"להפוך את האני לאָיִן"
הארון היה נושא את נושאיו (ראה: סוטה לה, א), אך לצורך כך נושאי הארון היו צריכים להיות כ'אָיִן', לפנות מקום מהאגו האישי שלהם כלפי שמיא. צריך הרבה ענווה לשאת את הארון, שהרי האדם חושב שהוא בכוחו נושא את הארון, אך האמת היא שהוא אינו עושה דבר, אלא הארון נושא אותו. נראה שגם כאן חז"ל רומזים לנו על תכונת האופי של בעל מנגן, עליו להיות כפי שאדמו"רי רוז'ין לימדו "להפוך את האני לאָיִן". על בעל המנגן לדעת להתעלות מעל לאגו שלו ולהבין שכל כשרונו מגיע מן שמיא. לא הוא זה שנושא את הארון, אלא הארון נושא אותו.
שליחות של עבודת קודש
"וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז, ט). כאשר חז"ל דורשים שהמילה "יִשָּׂאוּ" היא השירה, נראה שכוונתם שכשם שנשיאת הארון היא עבודת הקודש, כך גם הגישה הנפשית לשירה צריכה להיות מתוך תחושה של עבודת קודש. נראה שכך צריך להרגיש בניגון, אין אנו אלא שליחים, המשימה שלנו היא להיות עבד קדוש לעם קדוש על אדמת הקודש ולפעול מתוך תחושה של שליחות להרבות אור וקדושה בעם ישראל.
לתגובות: [email protected]


תגיות: אומנות יהודית | מוסיקה



מאמרים נוספים מעלון פרשת נשא התשע"ח:
"נעשה ונשמע" - הרב דוד לנדאו
קצב של צב - הרב חגי לונדין
"יברכך ה' וישמרך" - הרב ערן טמיר
היזק ראיה - הרב יורם אליהו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
האחווה בין שבטי יהודה ודן - הרב יואב אוריאל
מעלת הכהונה - הרבנית ריבה זוננבליק
מְשִׂימוֹת מְסֻכָּנוֹת - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: